מורתי הדוגמנית !

מאת ענת חובב.

מה לעשות יש הבדל מהותי בין עבודה בחינוך לבין עבודה בסופרמרקט...
עבודה בחינוך (בלית ברירה ממש!) מחייבת דוגמה אישית. כי דוגמה אישית היא בפירוש מהות החינוך - מסתבר.
לכן - אותנו מאוד מצחיק לראות מורות בתיכון (שמשום מה נדמה להן שחדר המורים הוא המקום היחיד בו אפשר לקבל פידבק על החיצוניות ? ) מתלבשות כמו דוגמניות של מיטב אופנת ... המותגים !!
מצד אחד, ומאידך- מטיפות בכל הזדמנות אפשרית לתלמידות התיכון לשמור על הופעה צנועה.
הסצינות האלו לקוחות ממש מתוך מחזה האבסורד במיוחד לאור סבר הפנים החמורות של אותן מורות-דוגמניות המקפידות באופן "אישי" על התלבושת האחידה.
כל מי שמבין בפסיכולוגיה ולא במעט מבין שההן חוששות שאותן פרגיות-צעירות תגנובנה להן הופעה על מסלול-הדוגמנות המדומה שבין מסדרונות בית הספר?!
אם לפחות היו אותן מורות משחררות את הנוער שלנו מהעבדות המטופשת ל"מותגים" , ומדגמנות על הדרך את הפשטות ואת הטיבעיות, אוף היינו מסכימים לקבל את המשרה "הכפולה" הזו של מורה-דוגמנית.
אבל נכון להיום אין כאן אלא חינוך לתנועת העדר, חינוך לכניעה מול שטיפות מוח ופרסום, חינוך לחיצוניות רדודה ומה לא??
על מי בדיוק אותן מורות עושות את ה"פוזה" היומית? על מורים ותלמידים?
ניראה אותן הולכות עד הסוף ומציעות את עצמן לדגמן בפוקס או בהיפנוזה -
בדיוק שם הבמבחן האמיתי לאידאולוגיה שהן מייצגות. ולא על בימת תיכון להימן או זינמן!!
אם כבר - אז כבר ..