רוצים לדעת מה קורה אצלכם עמוק בזוגיות? עזבו אתכם משיחות נפש, תנו לגוף לדבר. כל תנועת כתף או מבט נודד יכולים לגלות לכם איפה הקשר עומד, מה שלום האינטימיות ואיך מזהים בוגד. המדריך המלא לקריאת שפת הגוף
לטווסים יש שיטה פשוטה לצוד את תשומת לבן של הנקבות - הם פורסים את הזנב ומתחילים לרקוד. ככל שהזנב גדול יותר, הזכר שווה יותר. טווס-טווס.
המין האנושי השיר מזמן את הנוצות שלא היו לו, ואימץ לחיקו את המלל ככלי תקשורת עיקרי. כמו החיות, גם אנחנו מתקשרים בהבעות פנים, תנועות ידיים, פישוק רגליים וגלגול אישונים - רק שבמשך השנים הפכנו לעיוורים. איבדנו את יכולת הקריאה האינטואיטיבית של הסימנים.
חבל. כי שפת הגוף יכולה ללמד אותנו כל כך הרבה על אזור הדמדומים הכי מסקרן והכי סתום - האינטראקציה בין המינים. הכול שם, חסרה לנו רק שורת הכתוביות למטה שתסביר במה מדובר.
אז לכל הזוגות התוהים, ולרגל חג האוהבים, קבלו תרגום בגוף הסרט: המדריך המלא לפירוש שפת הגוף, בכל שלבי הזוגיות. מנעיצת העיניים המפתה בבר, ועד לאחיזת הידיים הרכה בתור לקופת החולים. ככה אנחנו נראים.
קשר עין
השלב הראשון בקשירת הקשר הזוגי מתחיל ממרחק. אתה מזהה מישהי חמודה בצד השני של החדר, את חושבת ששרירי החזה של הבחור בחולצת הגולף נראים מפתים. מה עושים? איך יודעים? ראשית, תנו לעיניים לעבוד. "המבט האנושי לא רק אוסף מידע, אלא גם מסגיר את אופן חיפוש המידע", אומר ד"ר אורן חסון, יועץ זוגי, מומחה לתקשורת בינאישית ומנחה סדנאות בנושא שפת גוף. "צורת העיניים שלנו – אישונים כהים על רקע לבן, מבנה אליפטי ושטחים לבנים גדולים יותר מאשר אצל בעלי החיים – מאפשרת לאחרים לקלוט גם ממרחק לאן אנחנו מסתכלים". גברים, בטח ניחשתם, מסתכלים על נשים הרבה יותר משנשים מסתכלות עליהם – אבל לא רק כדי לסקור את הגברת, אלא כדי לבדוק אם גם היא מעוניינת, ומחזירה מבט. גברים הם ציידים, מחפשים הזדמנויות. נשים מסננות, ולכן מסתכלות הרבה פחות.
שימו לב למשך המבט, הזמן הוא קריטי כאן. אם עלמת החן מחזירה מבט ממושך, הצלחתם. אם משך המבטים החוזרים מתקצר, המסר הוא: אין עניין, חפשו לכם טרף אחר. וחוץ מקליטת מבטים? ובכן, אם האישה שמולכם מבדרת שיער, מסדרת בגדים, מבליטה או נוגעת באזורים ארוטיים (מוציאה ישבן החוצה או מבליטה חזה), המצב מבטיח. עשיתם רושם, אפשר להתקדם.
מחול החיזור
הפלרטוט מרחוק הוא רק צעד ראשון לקראת מחול החיזור המורכב. כמה זמן לוקח לנו להחליט שנמשכנו למישהו? "עשר שניות בדיוק", קובע גבריאל רעם, מרצה ומומחה לתקשורת לא מילולית, מחבר הספר "גברים ונשים מעבר למילים", ומנחה סדנאות באומנות החיזור. "כשאישה פוגשת גבר, היא יודעת תוך עשר שניות אם הוא יעשה לה את זה או לא. עבור הגבר מספיק שיש לה איבר מין ושהיא מעוצבת לפי קריטריונים בסיסיים ראויים". כדי לדעת אם חוץ מהמשיכה אנחנו גם מחבבים את האובייקט שמולנו, יידרש מעט יותר זמן. אבל רק מעט. "בדרך כלל, 45 שניות עד דקה וחצי". אף שבשפת גוף עסקינן, שימו לב לתגובה המילולית שקיבלתם. לא לתוכן, לאורך. אם ניגשתם ושפכתם נאום פתיחה נרגש, וקיבלתם בחזרה משפט קצרצר בן ארבע מילים, כדאי לחפש את יציאת החירום ולשקול נסיגה
.עברתם את זה והתחלתם לנהל דיאלוג (או במקרה של דייט מן המניין, התחלתם לנהל שיחה נבוכה). איך תזהו משיכה מינית אצל הפרטנר? ראשית, שימו לב לעיניים. אם הוא חש משיכה, עיניו ייעשו בורקות ואישוניו יתרחבו (אם כי האפקט ניכר רק בעיניים בהירות מאוד). הציצו גם מעט למטה, המשיכה מתבטאת גם בסומק הניכר בעור הפנים ובצוואר. אם הדייט שלך רואה אותך נכנסת לבית הקפה ונעשה רפוי, התלהבות יתרה לא נרשמה פה. אבל אם שריריו נמתחים והוא מזדקף לכבודך (כולו, לא רק חלקו הצפוי) סימן שהוא נכנס למוכנות. ואם כבר מוכנות, שימי לב לידיים. הן נפתחות ומתרחקות זו מזו? הבחור מפגין מוכנות רגשית, אפילו בלי שהתכוון. רגליו נפתחות? הוא מראה מוכנות מינית (וסביר שלזה הוא יותר מתכוון). כשהחיזור יתקדם תתחיל התקרבות פיזית של ממש - הראש יתקרב, הגוף ירכון קדימה, היד תזחל לכיוון. בדיוק כמו בטבע, הצד שמולכם יטרח להתייפות במהלך החיזור. הגברת תחליק שיער, תיטיב שפתון. האדון ימתח גרביים או יסדר חולצה. התגנדרות היא סימן חשוב: כשהצד השני בודק שהכול במקום, זה אומר שחשוב לו להיראות טוב בעיניכם. שימו לב גם למידת הקשב של הפרטנר. מבטים לצדדים מראים על חוסר עניין. אז אם בדייט הראשון עיניו של הגבר מתחילות להתרוצץ בין נשים אחרות באזור, את בצרות.
רוצה לדעת אם כרגע אתה בראש מעייניה? שים לב לרגליה. אם היא משלבת אותן, מתירה ומשלבת שוב, תוך כדי חשיפת החלק הפנימי של הירכיים, היא מעוניינת. ואת, אם הגבר שמולך פותח רגליים ו"חושף" את אזור החלציים, זו צורתו הישירה לומר "כולי מפוקס בך עכשיו".
כשבת הזוג נוגעת בך, אפילו במקרה, שים לב. נגיעה יוצרת קשר אינטימי ומספקת לך מידע חשוב - שהיא מספיק קרובה, שהיא לא נרתעת ממך. "נשים עושות את זה בצורה כל כך אגבית, שזה נראה חסר משמעות", אומרים מומחים, "אבל אין מגעים חסרי משמעות. הבעיה היא שגברים קולטים באינטואיציה אפס מידע, ומשדרים אפס מידע, בעוד שנשים משדרות מקסימום, וקולטות מקסימום".
"כל הקטע המרומז הוא טריטוריה נשית. גברים ישראליים במיוחד גורמים עוגמת נפש לנשים - הם אגרסיביים, לא מבינים שצריך לשחק משחק עדין יותר של חיזור. הם צריכים ללמוד לזהות סימני חיזור, ולהיות מעודנים יותר".
סימני אהבה
מעודנים או לא, הצלחתם לצלוח את המבוך הוויזואלי של סימני החיזור, ויצאתם מנצחים. קופידון הכניס את החצים לאשפה, כעת הוא מביט בכם מהצד ומצית סיגריה בשביעות רצון. לא קשה לראות את סימני הפריחה של האהבה - הציפורים מצייצות, הגשם מחמם, ולזבל יש ניחוח ורדים. אבל חוץ מהציפורים, אפשר לזהות סימני אהבה גם במחוות פיזיות. סביר שגם אתם, כמו שאר הזוגות המאוהבים, שומרים על קשר עין תדיר, ונועצים זה בזה מבטים רכים, המלווים בהטיות ראש, חיוכים והתקרבות של הגוף. אתם ודאי מרבים לגעת זה בזה, וכך מסמנים רוך וחיבה, חוסר רתיעה, ואת תחילתה של ההתרגלות לבן או לבת הזוג. אבל לא רק רוך ועדינות חבויים בנגיעות, גם רכושנות נכנסת לעסק. אם אתה תוחב את ידך לכיס האחורי של זוגתך כשאתם הולכים ברחוב, זה לא רק כדי לחוות ישבן בתנועה, אלא גם כדי להפגין בעלות. כשאת לופתת את בנזוגך הטרי בחיבוקים אוהבים, את בעצם מסמנת לסביבה: "הלו, להוריד ידיים, זה שלי". שימו לב למפלס החיוכים שלכם, שבוודאי עלה בהרבה, וסביר גם שטון הדיבור רך יותר, ושהתנועות יותר איטיות ועגולות. האיטיות, מאפיינת מאוד את האהבה: "יש משהו באהבה שעושה את האדם איטי". האמת, הגיוני. כשאוהבים באמת רוצים שהזמן יעמוד מלכת. בלי להעליב, הדינאמיקה של האהבה שלכם מקבילה לזו ששוררת בין תינוק להוריו. גם אתם ודאי מורעבים לתשומת לבו של האהוב, תולים בו מבטים מלאי ציפייה, ומפטפטים בחביבות מוגזמת שמטרתה לגרוף תשומת לב, בעיקר ממנו. לזה אפשר לצרף גם כינויים תינוקיים, ובאופן כללי התנהגות דביקה שמחדירה בסובבים אתכם את הרצון לשלוף רובה ציד ולשלוח את שניכם לעולם שכולו לא פה. אבל זה מקסים. באמת. עוד סימן: התנהגויות דומות. בני זוג מאוהבים נוטים לשקף את התנהגות הצד השני. לעתים אפילו מתחילים לדמות פיזית. אם בן הזוג שלכן ישמין, יש סיכוי שבקרוב אצלכן.
מרחק הביטחון
את מצב היחסים ביניכם תוכלו למדוד לא רק במשקל, אלא גם בסרגל. המרחקים בין בני הזוג יכולים להעיד על טיבה של הזוגיות. אם יש ביניכם ידידות וחברות, תאהבו לשבת צמודים. בשולחן ארוך שאליו אתם מסבים עם עוד חברים או בני משפחה, אם אתם ישובים זה מול זה ולא זה לצד זה, ייתכן שקיימת בעיה ביחסים. ביחסים טובים, גם אם מפריד ביניכם שולחן, סביר שתנסו לגשר על המרחק בהושטת יד, או בהרכנת הראש קדימה. הלב יניע את הגוף לשלוח איזה סימן, איזה אקט סימבולי שיראה - "לו הייתי יכול, הייתי מקטין את המרחק".
גבריאל רעם מחלק את המרחקים בין בני האדם לארבעה סוגים: המרחק הציבורי - למעלה מ-3.5 מטר, אומר למעשה: "אין בינינו קשר". המרחק החברתי - 2.5-2 מטר, מתאים לשיחות סלון של ידידים. אם גבר ואשה רואים טלוויזיה במרחק חברתי, אין ביניהם אינטימיות. המרחק האישי - 40 ס"מ עד 1.5 מטר - מכריז "אנחנו מיודדים", אבל לא אומר ששוררת אהבה אינטימית. אז מהו המרחק שמלמד על אהבה ואינטימיות? 40-0 ס"מ. מעט לחוץ, אבל המומחה קבע.
נורות אזהרה
זמן טוב להתרחק הוא זמן של מריבה. הריבים מתבלים את מערכת היחסים במעט פלפל, אך כמובן, כמו כל תבלין טוב - הכול במידה. חשוב לשים לב לאיתותים בריבים, שאז הגוף קורע מעליו את שלשלאות התרבות ומתפרע. אם גם בשעת הכעס מרכז הגוף שלכם פונה לבן או לבת הזוג, אם אתם מקיימים קשר עין תכוף ומנידים בראשכם להקשבה - העסק זורם. אם המבטים שלכם נפגשים והצד השני לא מסיט מבט - סימן שהוויכוח יסתיים בטוב. כוחות החילוץ יכולים להוריד כוננות. והנה סימני אזהרה שיעידו על קרע אמיתי: שיניים חשוקות או חשופות, נפנוף באצבע המורה כלפי בן הזוג, מבט מזלזל, גלגול עיניים למעלה בשאט נפש, קימוט האף, שילוב ידיים וכיווץ האגרופים. כל אלה מעידים על דינאמיקת ריב גרועה. כדי לשלוט בריב ולא לתת לכעס לנהל לכם את הזוגיות, עשו מאמץ להסתכל על בן הזוג. חוסר תגובה הוא הסימן השלילי המסוכן ביותר. הפניית הגוף הצדה ומבט מזוגג גם הם סימן גרוע. אם בן הזוג מפסיק איתותי תגובה והופך לאדיש, סימן שהוא אינו מעוניין רגשית, ויש סיכוי קטן לאחות את הקרעים. ומה בדבר מגע? לכולנו ודאי יצא לזעוק או לשמוע את הזעקה "אל תיגע בי", בעתות של כאסח. "מגע בזמן ויכוח יכול להכעיס ולהרגיז", מאשר ד"ר חסון, "אבל אם חושבים איך לסיים מריבה - מגע זה דבר נכון. כאן הוא אומר שמוכנים לקבל אותך מחדש. בלהט הריב נורא קשה לגעת, אבל כשמתחילים להירגע, המגע יחתום את הכעס". אם ריב מזדמן עשוי לתבל את הזוגיות, שקרים עלולים להקדיח את התבשיל. "לשקר אין רגליים"? האמת, אין לו גם פנים וידיים. ידיים, פנים ורגליים הם המדליפים הגדולים - כשמשקרים קשה לשלוט על תנועת כל אחד מהם לחוד, לא כל שכן על שלושת האיברים יחד.
איך תדעו אם הזוגיות שלכם קרסה אל השלב של בגידות ושקרים? הנה כמה סימנים: אם הצד השני מסתיר את פיו ואת כפות ידיו, מסיט את מבטו ומנתק את כפות רגליו מהקרקע - כדאי לבדוק אם במקרה גם התארך לו האף. נגיעות חוזרות באף או בפה מעידות על מתח ומבוכה.
אדם משקר נוטה לגעת בעצמו לעתים תכופות יותר, גופו עצבני ודרוך יותר מכרגיל, מבטו מרצד והוא מרבה להזיז את האצבעות והרגליים. הוא
ישלב ידיים ורגליים בתדירות גבוהה, יזוז בחוסר מנוחה על הכיסא ויתחמק ממבט וממגע.
עוד סימן: השקרן משתהה בתשובות יותר מהרגיל. הוא הרי צריך גם לאלתר מה לומר לכם, גם לזכור מה סיפר לכם קודם, וגם לנסות לנחש מה אתם יודעים חוץ ממה שכבר סיפר. עסק לא פשוט, הדורש מולטי-טסקינג מיומן וגורם להיסוסים.
אבל לפני שאתם רצים לחפש ראיות, שאולי יפלילו בטעות בני זוג חפים מפשע, זה המקום למהר ולסייג: איתותי הגוף הם לא מדע מדויק. קחו אותם כחומר למחשבה, לא כעדות נחרצת שתריץ אתכם למדרגות הרבנות. ירחם עליכם האל אם נזקקתם לפוליגרף, אבל סביר שצלחתם את כל מבחני הזוגיות גם ללא מכשירי עזר. אמנם הזזתם רגליים, גירדתם באף ופלבלתם בעיניים בשעת ריבים, אבל הנה, הגעתם לשיבה זוגית טובה.
בני זוג ישישים ששרדו את מבחן השנים הם מושא הקנאה של כל הסובבים אותם. מראה של השניים חבוקים וקרובים, תומכים זו בזה בדרך לקופת החולים, או משקיפים מפויסים על העולם מעמדה בטוחה על ספסל בפארק, עשוי להזיל דמעה מייחלת מכל עין מצויה.
גם אתם רוצים? כמו בפנסיה, גם זה יניב פירות אם תתחילו להשקיע צעירים. הגוף לא משקר, ואחרי שנים רבות יחד מתקבעת הדינמיקה שאפיינה את חיי הנישואים שלכם. אם הייתם קרובים, נראה אתכם מלופפים לעת זקנה. אם בזבזתם שנים יקרות על "ברוגזים" והתנצחויות, שפת הגוף תסגיר את האמת על ההיסטוריה הזוגית שלכם גם אם תגיעו כחזית מאוחדת לבית האבות. וזאת כל התורה. כמעט. כמו בכל שפה, גם את שפת הגוף צריך ללמוד. וכדי לשלוט בה היטב צריך להתאמן. רוצים לפתח דקות אבחנה לניואנסים? המומחים ממליצים פשוט "לעשות את זה יותר". לתרגל על בני משפחה וחברים, ולשים לב מה אתם משדרים, ומה הסביבה משדרת לכם בחזרה. אל תהססו להתבונן, לנעוץ יותר מבטים, לשים לב להטיות הגוף, למרחק מבני הזוג. הלא מודע האנושי מגיח לשאיפת אוויר לא רק בפליטות פה או על ספת הפסיכולוג, אלא גם בתנועות ידיים, בהבעות פנים ובמנח גוף. אם תרתמו גם את אלה לארגז הכלים התקשורתי שלכם - או לנוצות הזנב, אם נחזור רגע לטווסים - לא תצטרכו להזיע הרבה כדי לשבות את לבן של הטווסות הכי שוות.
פורסם באדיבותה של כתבת הרווחה יעל ברנובסקי וואינט - "ידיעות אחרונות". 
מאת: שלום בר-אבי.
רשומות
