יום רביעי, 7 בינואר 2009

סיכום יום השידורים המיוחד רדיו קול דימונה ורדיו קול נתיבות.

מאת: שלום בר-אבי

איני יודע אם זו תהייה כתבה דיווחית אובייקטיבית כמו שאני רגיל לדווח או שזה יהפוך ל "דעה אישית" שלי מהיום המיוחד כאן מנתיבות. לכן אשאיר זאת לשיקול דעתכם. את יומי התחלתי בהתארגנות ב "מרכז תקשורת" בעיר לקראת יציאה שלי לכיוון נתיבות. רכב עירייה אותו העמיד בהתנדבות ראש העיר מאיר כהן לטובת שידור משותף לרדיו "קול דימונה" לרדיו החינוכי בנתיבות הוא שהסיע אותי.הנהג סלבה היה מאושר להסיע אותי לנתיבות ובנסיעה שהייתה נוחה ושקטה הגעתי לעיר המופגזת. כאן קיבל את פני אשר חמיאס מנהל מרכז התקשורת שתיאם בין מרכזי התקשורת דימונה נתיבות. ההתחלה הייתה מרגשת וכאילו אני פותח לראשונה בחיי מיקרופון קולי רעד ונסדק. נפל לי האסימון אני משדר למקלטים לממדים ולמרחבים המוגנים שם שוהים תושבי נתיבות לאמהות של חיילים ולתלמידים המושבתים מלימודים. העברתי שעות ארוכות של שידור עם חגית גדרון, מנהלת הרדיו ויוסי בן שושן שדר עם קול מדהים ומרגיע המזכיר את השדרן יוסי סיאס, בן שושן הוא חייל בהתנדבות המשדר בתחנה, וחגית המנהלת ומתפעלת את הרדיו. יוסי מנעים את זמני ואני לא יודע מי מחזק את מי. אני אותו? או הוא אותי?
חגית עושה הכל כדי שהמשדר יצא "מתוקתק" ומקצועי. היא חיית תקשורת מקצוענית אמיתית ובעלת ניסיון רב בתחום שידורי הרדיו ואני בהחלט לומד ממנה והמון. אופייה המיוחד והנעים, (ולכל המעריצים כן היא רווקה ויפת מראה, וזו ההזדמנות לכבוש את ליבה) דומה לג'ינג'ית תזזיתית אך כולה אנרגיות חיוביות ומשרה חום ורוגע מיוחד. דימונאים רבים עלו לשידור המשותף המיוחד. ראש העיר מאיר כהן, שמעון אסולין נציג ארגון ההורים הארצי, יגאל זוהר איש ים המלח, שמעון חיות עם טיפים לבישול במקלט בשעת חירום, ענת חובב, אילנית לוגסי, הרב ניסים חמו עם דברים ליום עשירי בטבת, ביתי היקרה לירום שתרמה לרדיו את אוסף השירים של עופרה חזה שקיבלה במתנה מהסבא באשדוד, והקריאה מכתב לחייל אותו היא חיברה בבית הספר ביחד עם המורה דנה פרץ. מקס סיוון שהזמין את התלמידים מנתיבות לדימונה, השוטר בדימוס, שלמה זמיר שהנעים בקולו הערב וריגש אותנו בדרכו המיוחדת. מקס פרץ מנהל מרכז תקשורת שאילולא הסיוע שלו כל זה ספק אם זה היה קורה. ואם שכחתי מישהו זה רק בגלל עוצמת היום המיוחד הזה ואני מתנצל בפניו. זה היה יום מיוחד. סלבה הנהג של אגף ש.פ.ע. מחזיר אותי לדימונה לשקט ולמשפחה ולעבודה במרכז התקשורת העירוני ואני מרגיש שאני משאיר כאן משפחה גדולה מאוד בתוך מקלטים. נתיבות נראת עיר שלווה יפה מדהימה נקייה אך שקטה מידיי. ליד המכולת של "מסס" אין התקהלות, התור בבנק אינו קיים, השוק סגור ומסוגר, ואפילו התור לרופא בקופת החולים ביישוב לא קיים.
זהו........ אני שבתי הביתה לדימונה וליבי חצוי, ואני מבטיח לחברי החדשים מנתיבות חגית גדרון, אשר חמיאס ויוסי בן שושן כי אשוב לכאן עם עוד דימונאים מקסימים. שלום לך נתיבות, עיר מדהימה.ימים שקטים תושבים יקרים אשוב לבקר רק בשמחות ובימים שמחים יותר.חגית, ויוסי, היקרים אני שלום בר אבי כבר מתגעגע......
ומילה אחרונה תודה לכם תושבי דימונה על שיתוף הפעולה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה