לנשות דימונה היקרות, כיצד נערך נכונה לסעודת ט"ו בשבט?

מאת: עורכת הדין המשפטנית והרבנית רינה כהן חמו שתחי' שתלווה את האתר שלנו במאמרים, דעות, ופרשניות משפטיות, תורניות ואחרות. מיוחד עבור סעודת ט"ו בשבט. נשות דימונה היקרות, יודעת אני עד כמה צדיקות אתן וכמה טורחות אתן לקראת אחת הסעודות הכי שמחות שיש לנו בשנה, סעודת טו' בשבט. אני גם יודעת עד כמה חשוב לכן שולחן הסעודה שיהיה מלא מכל טוב ארצנו הקדושה. לכן חשוב היה לי בע"ה להכין אתכן לקראת הסעודה שחלילה לא "ניפול" על איסור אכילת חרקים והזהירות מהם התחיל במתן-התורה ודנו בו בכל דור עד ימינו, כמוכח במשנה, בתלמוד, בפוסקים ובספרות במשך כל הדורות. כיום, שיטות הגידול המסחריות בחלקות-ענק והאחסון בכמויות גדולות יצרו תנאים אידיאליים להתרבות החרקים. ההדברה ברעלים הועילה חלקית (וגידלה זנים העמידים לה, או שגרמה להתרבותם של חרקים אויבים). כיום, שממעטים בה ועוסקים בהדברה ביולוגית ובגידול אורגני, החרקים מתרבים יותר מבכול זמן (ראוי לזכור שגם חרקים מתים אסורים באכילה) .הרשויות מסתגלות למציאות. למשל, התקן הישראלי לתמרים (ת"י 1251) מתיר הימצאותם של שישה חרקים למדגם של 60 תמרים, והתקן לתאנים (ת"י 1312) מתיר 10% תאנים נגועות בחבילה .שיעור הנגיעות הגבוה ביותר נמצא אשתקד בתאנים (25-30 אחוז), לאחר-מכן המשמש (7-8 אחוז) והתמר (2-4 אחוז). בפירות הנמכרים בתפזורת, אחוזי הנגיעות גבוהים יותר מאלו שנמצאו בפירות הארוזים בשקיות. ככל שתנאי האחסון גרועים יותר, התרבות החרקים מתעצמת .יש חרקים היורדים בשטיפה. על-כן מומלץ מאוד לשטוף את הפירות היבשים במים חמים. בייחוד יש להקפיד בצימוקים על שטיפה במים חמים והפרדתם זה מזה. את התמר והמשמש אפשר לבדוק בקלות על-ידי פתיחת כל פרי לאורכו, והתבוננות אם יש חרקים בתוכו. בתמר לח יש פחות חרקים. בתאנים המצב קשה, וככלל, עדיף להימנע מאכילתן. מי שמכיר את הרימה שבתאנה (זחל לבן-שקוף בעל ראש שחור, הדומה מאוד לשערות' של התאנה), יפתח כל פרי לאורך ולרוחב, יהפוך את הקליפה כלפי פנים ויחפשנה היטב בין השערות', כדי לוודא שאין רימות - ורק אז יברך כמובן ויאכל. ולכולנו נאחל חודש טוב בשורות טובות, בריאות שלום וביאת גואל צדק אמן.