נפגשים כאן בעיתון האינטרנטי הראשון של העיר ב "דמיונה" ומעלים שאלות והבהרות על פרשת השבוע. כמובן שכל התכנים לקוחים מתוך שיחותיו של הרבי מלובביץ על התורה.
גולשים יקרים הבה נתחיל בשיחה השבועית שלנו.פרשת השבוע עוסקת בשתי מצוות לפני הגאולה, ואני מצטט: "בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה..........". (שמות י"ב - ג')במצוות קורבן הפסח שנצטוו בני ישראל להקריב במצריים נכלל פרט שלא היה בקורבן הפסח, שאותו קיימו בדורות הבאים, את פסח מצריים נצטוו לקחת הביתה בתאריך י' בניסן, ארבע ימים לפני יום הקרבתו, ולהחזיקו בבית עד י"ג בניסן. רש"י הקדוש (ולמי שאינו מכיר את רש"י מדובר בפרשן התורה המרכזי שישב באותה התקופה בצרפת ושמו המלא היה רבי שלמה יצחקי) אם כך רש"י ----אהההה כמה אני שמח שעכשיו אתם גם מכירים את רש"י, איזה תענוג גדול זה ללמוד אתכם ככה דרך האינטרנט, אם כך רש"י מסביר לנו את העניין, ומביא את דבריו של רבי מתיא בן חרש שהקב"ה אמר: "הגיע שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שייגאלו שנאמר ואת ערום ועריה ונתן להם שתי מצוות דם הפסח ודם המילה".רבותי תושבי דימונה אחרי שלמדנו את מה שכתוב למעלה אנו חייבים לשאול את עצמנו שאלה חשובה.למה שתיים? (למה שתי מצוות- למה לא אחת? למה לא יותר משתיים?)נשאלת השאלה כאן למה נתן הקב"ה לישראל שתי מצוות? הרי כדי להוציאו (את העם)ממעמד של "ערום ועריה" די היה במצווה אחת, ואם לא די באחת (במצווה) למה רק שתיים ולא יותר מכך? כמו כן עדיין נתון הסבר על הקשר של כל זה לציווי להחזיק את השה (המועמד כקורבן) בבית ארבעה ימים. ההסבר כאן תושבי דימונה היקרים הוא פשוט, שתי המצוות הללו כוונו כנגד שני החסרונות המרכזיים (שהיו באותה העת) אצל בני ישראל במצרים, לא היו להם מצוות, ונוסף על כך הם (בני ישראל) היו שטופים בעבודה זרה, מצוות ברית המילה באה למלא את החיסרון הראשון, וקורבן הפסח בא למלא את החיסרון השני, להוציא את בני ישראל מטומאת מצריים.ועוד ביאור קטן הטעון התבוננות רבותי תושבי דימונה."לשחוט" את האליל.השה כידוע לכם גולשים יקרים שלי הוא היה אליל מצרי (מסכנים תראו במה הם האמינו בשה אויייייייי) ולקיחתו כדי לשחוט אותו כקורבן לקב"ה ביטאה הלכה למעשה בלי שום פוזות את ההינתקות מהבלי מצריים ומהעבודה הזרה, וההדבקות בקב"ה. אך כדי שההינתקות תהייה מוחשית אמיתית ופנימית לא היה די בפעולה הזו של שחיטת השה, אלא היה צורך להביאו לבית לשמור עליו 4 ימים, ובכך לקבוע נחרצות את ההינתקות מהעבודה הזרה, ומטומאת מצרים. דבר זה היה דווקא דרוש להיעשות בפסח מצריים ולא בפסח של הדורות הבאים. דווקא בני ישראל שחיו במצריים היו זקוקים לארבעת ימי ההכנה. ימי ההקדמה, כדי להתנקות סופית פנימית, נפשית ורוחנית. רש"י (זוכרים אותו אהההה ישתבח שמו)רש"י יקיריי רומז על כך ואומר: "שהיו שטופים בעבודת כוכבים, אמר להם (הקב"ה לבני ישראל) משכו – וקחו - לכם, משכו ידכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן של מצווה".
ושלכם ולנו ולכל בית ישראל נתברך בברכת שבת שלום ומבורך ובביאת גואל צדק במהרה אמן.
גולשים יקרים הבה נתחיל בשיחה השבועית שלנו.פרשת השבוע עוסקת בשתי מצוות לפני הגאולה, ואני מצטט: "בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה..........". (שמות י"ב - ג')במצוות קורבן הפסח שנצטוו בני ישראל להקריב במצריים נכלל פרט שלא היה בקורבן הפסח, שאותו קיימו בדורות הבאים, את פסח מצריים נצטוו לקחת הביתה בתאריך י' בניסן, ארבע ימים לפני יום הקרבתו, ולהחזיקו בבית עד י"ג בניסן. רש"י הקדוש (ולמי שאינו מכיר את רש"י מדובר בפרשן התורה המרכזי שישב באותה התקופה בצרפת ושמו המלא היה רבי שלמה יצחקי) אם כך רש"י ----אהההה כמה אני שמח שעכשיו אתם גם מכירים את רש"י, איזה תענוג גדול זה ללמוד אתכם ככה דרך האינטרנט, אם כך רש"י מסביר לנו את העניין, ומביא את דבריו של רבי מתיא בן חרש שהקב"ה אמר: "הגיע שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שייגאלו שנאמר ואת ערום ועריה ונתן להם שתי מצוות דם הפסח ודם המילה".רבותי תושבי דימונה אחרי שלמדנו את מה שכתוב למעלה אנו חייבים לשאול את עצמנו שאלה חשובה.למה שתיים? (למה שתי מצוות- למה לא אחת? למה לא יותר משתיים?)נשאלת השאלה כאן למה נתן הקב"ה לישראל שתי מצוות? הרי כדי להוציאו (את העם)ממעמד של "ערום ועריה" די היה במצווה אחת, ואם לא די באחת (במצווה) למה רק שתיים ולא יותר מכך? כמו כן עדיין נתון הסבר על הקשר של כל זה לציווי להחזיק את השה (המועמד כקורבן) בבית ארבעה ימים. ההסבר כאן תושבי דימונה היקרים הוא פשוט, שתי המצוות הללו כוונו כנגד שני החסרונות המרכזיים (שהיו באותה העת) אצל בני ישראל במצרים, לא היו להם מצוות, ונוסף על כך הם (בני ישראל) היו שטופים בעבודה זרה, מצוות ברית המילה באה למלא את החיסרון הראשון, וקורבן הפסח בא למלא את החיסרון השני, להוציא את בני ישראל מטומאת מצריים.ועוד ביאור קטן הטעון התבוננות רבותי תושבי דימונה."לשחוט" את האליל.השה כידוע לכם גולשים יקרים שלי הוא היה אליל מצרי (מסכנים תראו במה הם האמינו בשה אויייייייי) ולקיחתו כדי לשחוט אותו כקורבן לקב"ה ביטאה הלכה למעשה בלי שום פוזות את ההינתקות מהבלי מצריים ומהעבודה הזרה, וההדבקות בקב"ה. אך כדי שההינתקות תהייה מוחשית אמיתית ופנימית לא היה די בפעולה הזו של שחיטת השה, אלא היה צורך להביאו לבית לשמור עליו 4 ימים, ובכך לקבוע נחרצות את ההינתקות מהעבודה הזרה, ומטומאת מצרים. דבר זה היה דווקא דרוש להיעשות בפסח מצריים ולא בפסח של הדורות הבאים. דווקא בני ישראל שחיו במצריים היו זקוקים לארבעת ימי ההכנה. ימי ההקדמה, כדי להתנקות סופית פנימית, נפשית ורוחנית. רש"י (זוכרים אותו אהההה ישתבח שמו)רש"י יקיריי רומז על כך ואומר: "שהיו שטופים בעבודת כוכבים, אמר להם (הקב"ה לבני ישראל) משכו – וקחו - לכם, משכו ידכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן של מצווה".
ושלכם ולנו ולכל בית ישראל נתברך בברכת שבת שלום ומבורך ובביאת גואל צדק במהרה אמן.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה