נגב על הבמה.

אחד מהישגי המלחמה "המשניים" שהוא דווקא הישג חברתי- הוא ההזדמנות ההיסטורית של תושבי הנגב על כל גווניהים לקבל במה ארצית!
חלק בלתי נפרד מהמלחמה הזו היו אותם אנשים פשוטים, חזקים, תומכים...
מי יכול לשכוח למשל את המוכרת גדולת המימדים מאשדוד שאמרה לאילה חסון: "אשכנזי! אני ארים אותו על הכתפיים שלי ואלך איתו ברחוב! כל הכבוד! שיהיה בריא! בחי עין רעה..."
או את החבורה שדיברה במבטא צרפתי וסיפרה שהיא מעדיפה אספרסו בפריז...
או את חבורת תלמידי-ההסדר מדימונה שנסעו לשדרות בכדי לרקוד ברחובות ולעשות "שמח".
מי ישכח את רוביק דנילוביץ' שזכה לרוביקה בארץ- נהדרת?
את הקיבוצניקים מכרם-שלום שידעו להקשיב לציפורים בין בעלי הכנף המתכתיים שהמטירו פגזים על עזה... זה הנגב במיטבו.
זה הדרום שעליו נאמר הרוצה להחכים ידרים.
זו הפריפריה שסוף סוף דיברה אל מדינת ישראל שלא מתוך "מקרר-ריק" או מבטא עילג של מסכנות.
חבל שרק במלחמה יש כזו במה אמיתית ונטולת סטיגמות לתושבי הדרום שהוכיחו שהם משהו משהו.....