יממה לאחר ההלוויה הקשה ממשיכים לבכות את לכתו של דוד שטרית ז"ל.

מאת: שלום בר-אבי.
סיור היום במועדוניות הרווחה החינוכית הוא סיור קשה מרגש וטעון. דווקא הצד הבוגר כמו אמהות הבית והסייעות מרגיעות ותומכות ומפגינות בגרות מרגשת. הילדים הם שקורעים את הלב, הם מבכים את לכתו של דוד כמו אובדן של אב. א' מאחת המועדוניות בלב העיר מספרת: "חלמתי עליו בלילה חשבתי שזה כמו שאבא שלי מת, הוא אהב אותי המון ושיחק איתי גם בבית המלון שבפעם האחרונה נסענו איתו, הוא התנהג כאילו הוא האבא שלנו". במועדוניות המצב הרגשי קשה מאוד ולא מן הנמנע כי צוותים של המחלקה הפסיכולוגית העירונית יקיימו עם הילדים שיחות לפרוק את המטען הרגשי הכבד. שיחת העיר היום היא דמותו האהובה שנגעה בכל אחד במסלול החיים, צניעותו בישנותו, אהבתו לעיר ולתושביה לא ידע גבולות. איש נקי כפיים ובר לבב היה דוד בחייו ובמותו הפך לנשוא הערצתם של רבים מחבריו ורבים עוד יותר של תושבי העיר. הילדים במועדוניות לא מבינים למה איש כזה שאימץ אותם לליבו דווקא הוא הלך לעולמו. הם לא מסוגלים לדבר עליו בלשון עבר, הם מדברים על דוד כאילו בכל רגע הוא יכנס בדלת ויספר להם על עוד הפתעה שהכין להם. אתמול התקיימה הלווייתו של שטרית ז"ל מאות רבות מתושבי העיר נהרו לבית העלמין וליוו אותו בדרכו האחרונה, רבני העיר ספדו לו ראש העיר ספד, משה נחום, בנו, תלולית העפר התמלאה בעשרות זרי פרחים. שעה ארוכה לאחר תום מסע הלוויה נותרו רבים מתושבי העיר סביב הקבר וסרבו להשאירו לבד בחושך שירד על העיר. עשרות רעיונות של הנצחה זורמים לבניין העירייה וללשכת ראש העיר, בשבועות הקרובים תמצא הנוסחה שתאפשר בצורה מעמיקה מחשבה על אופן הנצחת האיש ופועלו. יהי זכרו ברוך.
צילום: רפרודוקציה.