פרסת השבוע

מאת: ענת חובב.

בפרשת השבוע בפס' י"ג : "לא תיגע בו יד ... במשך היובל המה יעלו בהר ..." – טמון סוד המאיר על כל התרחשות יציאת מצריים. כי מה פירוש לא יתקרבו ולא יגעו בהר עד שיגיע היובל ? והרי ביובל שהוא שנת החמישים שלאחר שבע שמיטות הם כבר לא היו במקום הארעי הזה שבמדבר... יובל – הוא הקוד התנ"כי המסמל ע"פ תורת הסוד את דרגת החופש והחירות. דרגה זו מגיעה לאחר שהאדם מפנים את מה שהיה "חירות" על הלוחות והפך אותו ל"חירות" על הלוחות.
אם כך – השלבים של יציאת מצריים וקבלת התורה בסיני אינם סיפור של זמן ומקום, אלא תהליך פנימי שכל אדם אמור לעבור בדרכו אל החופש – גם בעיקר - בימינו אלה.
לא הרגע בהיסטוריה הוא המסופר כאן אלא שהמסר הנצחי שאינו כבול לזמן או למקום...
עוד פסוק מעניין ומורכב במיוחד הוא פס' ט"ו : "וכל העם רואים את הקולות..."
מה פירוש רואים קולות ולא שומעים קולות ? מכאן אנו יודעים שהדיבור האלוקי אינו מובנה לחושים הרגילים של האדם. הוא הרבה מעבר להם ונקלט ע"י האדם בין ציור לבין קול. לכן יש כאן שימוש בפעולות מעורבות שבין העין לאוזן. "רואים את הקולות" הדיבור האלוקי כולל את החושים המוגבלים של האדם ונספג דרך החוש "השישי" שהוא אינו מוגדר בגלי קול או גלי אור כפי שאנו מבינים אותם – שבת–שלום.