זה היה יום מרגש ביותר מאז היווסדו של מפעלי ים המלח. לנקרי מודה לראשונה: "תפקידים מאוד בכירים הוצעו לי לאחרונה, ואני נשבעתי שלא אעזוב את מפעלי ים המלח"

מאת: שלום בר-אבי.

את היום הזה יזכרו לעוד הרבה שנים למעלה מאלף עובדי מפעלי ים המלח, כאחד הימים המרגשים ביותר בתולדות המפעל. לאחר פרשת ניסיון הרצח של ארמונד לנקרי יושב ראש מועצת עובדי מפעלי ים המלח ושל בנו שני, החליט לנקרי שלא להאריך את חופשת המחלה בגין אותה דקירה קשה בה הוא נפצע באורך בינוני וריאתו נוקבה והבוקר הוא שב אל המפעל בניגוד להמלצת רופאיו, או כפי שהיטיבו העובדים לומר: "לנקרי חזר להיות ראש משפחת מפעלי ים המלח". הלחץ הנוראי בו היה נתון לא ניכר על פניו, הוא נכנס שליו ורגוע אל המפעל אותו הוא מכיר מאז היה נער צעיר. לנקרי אחד מראשי הוועדים החזקים בדרום בפרט בארץ בכלל ספג מכה קשה ביותר כאשר עובד אשר לו הוא אישית סייע רבות הרהיב עוז וניסה לרוצחו בדם קר, ואף את בנו שני בלשכתו. נגד העובד לשעבר יצחק ממן החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום חמור מאוד ולהאשימו בנסיון לרצח, ובעוד מספר סעיפי אישום חמורים. היום בבוקר הגיע לנקרי לשערי המפעל ומעוצמת קבלת הפנים ניכר היה עליו כי הוא מסוגל להתמודד עם כל דבר רק לא עם ההתרגשות העצומה שאחזה בו. בחדר האוכל של המפעל התכנסו למעלה מאלף העובדים והמתינו בדריכות לכניסתו של לנקרי לאולם. "הכניסה לחדר האוכל מעולם לא הייתה כל כך קשה לי כמו היום" לנקרי לוחש לאחד מחבריו. עם הצעד הראשון לתוך האולם בכל בקעת ים המלח שמעו את מחיאות הכפיים וקריאות העידוד של מאות רבות מעובדי חברת ים המלח. לנקרי פותח את דבריו והרגש מתגבר על הנאום המוכן בקפידה מולו ועינו דומעות, לנקרי פורץ בבכי כבוש ועימו בוכים מאות רבות של עובדים. זה היה אחד המחזות המרגשים ביותר מיום היווסדו של מפעל ים המלח. הבכי היה משותף לעובדים שקיבלו את מנהיגם במתנה מצד אחד, ואת המנהיג הבלתי מעורער במעלי ים המלח שבכה מהתרגשות למראה עובדיו הבוכים יחד איתו. לנקרי ידע בחיו מאבקים, ידע בחיו סערות והתמודדויות, ידע בחיו מהי פוליטיקה ותמיד מוכן היה אז וגם היום להאבק על דרכו, אמותנתו, והשקפת העולם שלו. הטלוויזיה נסתה להשחיר את פניו, עובדי הקבלן אותם הוא מכניס לעבודה היום, תארו אותו אז כרעה החולה של החברה הקפיטליסטית. לכולן הוא יכל ואף ניצח!!

הוא בעל נאמן לרעייתו אליס ואב מסור לילדיו, ומשמש כעמוד התווך המשפחתי בשבט "לנקרי". הפגיעה האחרונה בו הצליחה לסדוק באיש ובאמונתו. כי הוא ראה בעיקר לא רק את כבודו הנרמס בהנף סכין, אלא בעיקר כי ראה את דמו של בנו שני נשפך ללא עוול בכפו. היום העובדים מיהרו לסגור את הסדק שנוצר בו וכולם פה אחד אמרו ללנקרי את מה שהוא חשש שיותר לא ישמע. העובדים אמרו היום כי ימשיכו ללכת לאור משנתו החברתית ויתמכו בו כל עוד הוא יבחר להיות הנבחר. לנקרי סיפר כי בימים האחרונים הוצעו לו עשרות תפקידים בכירים ובעלי השפעה וממון רב, אך הוא הודיע לכולם חד משמעית כי הוא מחלים מהפציעה במובן הרגשי נפשי ולעולם לא יפקיר את ארגון העובדים אותו הוא מייצג באהבת אמת שלא על מנת לקבל פרס.