"לצערי החלפנו את תפקידה של הממשלה ואנו היום ניצבים מול גל של עוני".

מאת: שלום בר-אבי.
יושב ראש מועצת העובדים של מפעלי ים המלח ארמונד לנקרי היה טרוד בימים האחרונים, חשבנו שמדובר בעוד משבר פנים מפעלי, חשבנו כי הוא "מסנן" את העיתונאים הפונים אליו, האמנו כי לנקרי לא מוכן לשוחח איתנו כי הוא מסתיר עוד משברון. איש לא שיער בנפשו כי לנקרי עבד בסתר יום וליל למען חיזוק החוליה החלשה בחברה הישראלית. פניות לסיוע לקראת חג הפסח זרמו אליו מכל רחבי הדרום. ערד, מצפה רמון, ירוחם, באר שבע, דימונה, ועוד. הוא לא השיב ריקם איש מהפונים אליו והקים בעצמו חמ"ל חברתי בתוך לשכתו וביתו. "אסור להשאיר רעבים בחג" אמר לחברי החמ"ל והוסיף: "זה חג מיוחד וזו תקופה קשה התרומות כבר לא כמו בעבר מי שתרם 10.000 ₪ היום חותך בחצי ואפילו יותר מחצי, אסור לנו להתייאש, בוא נרתם כולנו ולפחות המצפון יהיה נקי". לנקרי לא אוהב את החשיפות הללו ובורח מהן כמו מאש, ערוץ 1 ביקש ראיון וקיבל טריקת דלת, כך גם ברדיו דרום האזורי וכך גם שאר כלי התקשורת הן האזורית והן הארצית. "מי שעושה כדי שיתפרסם אני בז לו" אמר לנקרי למקורביו. "אני אוסר עליכם לשוחח עם כלי התקשורת על המבצע החברתי הזה, זו מהותה של נתינה בסתר". אמר לקבוצת התומכים הצמודה ללנקרי בכניסה למשרדה של מארצי'י המזכיר הנאמנה ואשת סודו. למעלה מ 147.000 גויסו על ידו למספר גופים נזקקים המחלקים מנות ותלושי חג. באחד הבקרים חולקו תווי השי במפעל, איש איש ומתנתו ותווי הקנייה שלו. לנקרי מיהר להצפין את המעטפה שלו במגרה הסודית של מזכירתו. "את זה תעבירי ל..... ושאף אחד לא ידע בבקשה" הורה למזכירה וזו העבירה את מתנת החג האישית שלו לאחד הגופים בדרום. הטלפון מצלצל בשעה 06:30 בבוקר ביום ראשון, על הקו רב חשוב מאזור לכיש – "אני פונה אליך אישית אנא הגדל את תרומתך. לנקרי ללא היסוס עוצר את רכבו האישי בצד הדרך ומבקש מהרב שייקח עט ודף, הרב לא מבין את הבקשה המוזרה אך ממלא אחר הפקודה, לנקרי מוסר לו את מספר כרטיס האשראי האישי שלו ושל רעייתו אליס ומבקש לחייב את חשבונו בסכום העולה על 5.000 שקל. מהצד השני השתררה דממה מעיקה, לנקרי שואל אם הרב על הקו ומקבל בתגובה בכי קורע לב של הרב, המודה לו מעומק הלב. כך עובר יום ועוד יום ועוד אחד ולנקרי ממלא את אסמי הגופים הזקוקים לסיוע כלכלי עבור החוליה החלשה. פגשתי את לנקרי ארמונד במרכז העיר מבלי לתכנן זאת ושאלתי אותו לגבי הרכב הממשלה והמצב החברתי בארץ, הוא לא חשב שאני "טומן לו פח" והוא אומר לי: " "לצערי החלפנו את תפקידה של הממשלה ואנו היום ניצבים מול גל של עוני". אני ממהר לרשום את הציטוט שלו על פיסת נייר והופך אותה לכותרת. כאשר נודע לו על הכוונה שלי מפי אחד מעובדי החברה לנקרי מחייג אלי ואומר: "אני מבקש בכל לשון של בקשה לגנוז כתבה זו, אני וחברי עושים למען ה' ובסתר, אני משיב לו כי זו לא כתבה אישית אלא כתבה הממחישה את המצב הכלכלי הקשה במדינה. הוא שותק ומנתק, אני שותק וכותב.........

צילום ארכיון: שלום בר-אבי.