להפוך את המים לדם.

שיחות על פרשת השבוע של הרבי מלובביץ עם חבר מועצת העיר הרב ניסים חמו שליט"א מחב"ד דימונה. באדיבות: בית חב"ד דימונה.מורי ורבותי תושבי דימונה היקרים, השבת אנו קוראים את פרשת "וארא" בספר שמות.גולשים יקרים, כך כתוב בפרשה:"בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו".אחת הסיבות תושבי דימונה היקרים, למרכזיותה של יציאת מצריים ביהדות היא שבמימד הרוחני נפשי של האדם, יציאת מצריים היא תהליך של יום יומי, מצרים היא מלשון "מצרים" הם בדיוק המגבלות והקשיים והמעצורים בחייו של האדם, הקושי לצאת מהם, להשתחרר, מאותם ההגבלות ולהעניק לנשמתו האלוקית של האדם חירות ולהתבטא על פי שאיפותיה האמתיות. פרשת השבוע מספרת על ראשיתה של יציאת מצרים, ומזה אנו יכולים ללמוד את הדרכים שבאמצעותן אפשר "לצאת מהמצרים" האישיים של כל אחד מאיתנו, גם במישור הרוחני נפשי. מקרירות לחמימות. המכה הראשונה שהונחתה במצריים הייתה מכת הדם- כל מקורות המים אשר היו במצרים נהפכו לדם. מה אנו מבינים מהצעד הראשון לשחרור? שהפיכת המים ל "דם". מים גולשים יקרים וחביבים הם מסמלים קרירות, רוגע, העדר התלהבות. לעומת זאת "הדם" מסמל חמימות, התלהבות, להט. וזה הדבר הראשון שאומרים ליהודי, רצונך לצאת ממצרים? רצונך להשתחרר מהמגבלות הכובלות את נפשך? ברא ובראשונה אתה חייב להפוך את המים ל "דם", במקום קרירות ואטיות וחוסר יחס בוא נהפוך ל מתלהבים, להוטים, ולוהטים.למה נחוצה ההתלהבות?גולשים יקרים וחביבים, יכולים אתם ובצדק לטעון, לשם מה לי ההתלהבות? גם בלי התלהבות אני יהודי טוב, אני מקיים מצוות, לומד תורה, נזהר על איסורי התורה, מה חסר בחיי אלה?ועל כך תושבי דימונה היקרים משיבים לטענות אלו. הקרירות היא אבי אבות הרע, משמעותה האמיתית של הקרירות היא שהדברים אינם מעניינים באמת את האדם. כולנו רואים שכאשר מדובר בדבר שבאמת מעניין את האדם וקרוב לליבנו, אין אנו נשארים אדישים או קרירים, הקרירות מסמנת שהגישה הכללית, של היהודי לענייני תורה ומצוות היא "מצוות אנשים מלומדה" עשייה יבשה וטכנית של הדברים, ומצב כזה רבותי היקרים זו תחילתה של התדרדרות. על כן הצעד הראשון בשחרורה של תורה היא סילוק הקרירות והאדישות, והבאת חום והתלהבות במקומן. ללמוד תורה? בהתלהבות!! להתפלל? בהתלהבות!! לקיים מצוות? בהתלהבות!! לעבוד את הקב"ה מתוך שמחה, התלהבות, זריזות, ובחמימות בדיוק כפי שאתם פועלים בדברים המעניינים והמרתקים אתכם בחיי היום יום.הידור במצוות.ולסיום, גולשים יקרים.אחד הביטויים לכך הוא נושא הידור המצווה, כאשר יהודי עובד את הקב"ה בקרירות, די לו במזוזה פשוטה, בתפילין זולות, בתפילה מקוצרת, ובהקפדה מינימאלית על כשרות, בסך הכל רוצה הוא לצאת לידי חובה, לשם כך מספיק גם המינימום.אבל כאשר יהודי רוצה לעבוד את בוראו באמת ומכל הלב ובהתלהבות, הוא משתדל מאוד להדר במצוות, להשיג תפילין מהודרות, והמזוזות שיהיו הטובות ביותר, הציצית הנאה ביותר, יקפיד על סידורי הכשרות הבטוחים ביותר, למה? למה? יפה עניתם לבד......כי הוא עובד את הקב"ה מאהבה ומרצון.זה אפוא הדבר הראשון בתהליך "יציאת מצרים" ובכך מגיעים בסופו של דבר לגאולה פרטית שלמה. ומהגאולה הפרטית נצא כולנו כאחד לגאולה על ידי משיח צדקנו, אמן.