מאת: ענת חובב
בתורת הסוד מזוהה יעקב עם דמות המשיח. הוא הקו האמצעי שבין אברהם שהוא קו החסד וצבעו לבן ובין יצחק שהוא קו הגבורה וצבעו אדום.
יעקוב - המשיח - הוא המכריע בין שני הקוים. הוא הקו הממצע. עוד כתוב בתורת-הסוד שהקו האמצעי הוא תמיד כפול כי הוא מאחד שני קוים.
לכן - בפרשה זו מודגש: "ויהי ימי יעקב שני חייו" (פס' כח' בפרשה) שני - כי חייו היו כפולים.
היו בהם חיי "יעקב" והיו בהם חיי "ישראל", כשישראל הוא המצב המתוקן של חיי יעקב. ישראל - זו הדרגה העליונה יותר של יעקב ומסמלת את התחברות האדם אל האמת שלו בלי להיות מושפע מדפוסי החשיבה של הסביבה. ישראל - זה השם שקיבל יעקב רק לאחר מלחמתו במלאך ועל כך נאמר: על כי שרית עם אלוהים ואנשים...
אדם המחובר לאמת שלו אינו מסתפק בנורמות או באינפורמציה הקיימות אלא חותר לחיפוש האמת בכל מחיר. על שכמותו נאמר: לדורשי שמו באמת...
יעקב- (מלשון עקוב-מפותל) מיישר את דרכיו וזוכה לשם ישר-אל. מכאן למדים אנחנו את משמעות הפתגם: "והיה העקוב למישור..."
למעמיקים בתורת הסוד עוד ניתנה תובנה מיוחדת ולפיה יעקב-ישראל, מסמל את דרגת היצירה בהשתלשלות העולמות. הוא ה"בקע"- שדרכו מגיע אור עולם היצירה אל עולם העשייה. מכאן שהשם ישראל מכיל את האותיות- "שיר-אל". ברור אם כן למכאן והלאה (וככל שנעמיק זה היה יותר ברור) כל זמן שאיננו עולים בתפיסתנו מרמת-העשייה אל רמת-היצירה, נתקשה מאוד להבחין ברוחו של המשיח שהוא עצמו שייך לעולם היצירה.
ודי לחכמות ולחכמים ברמז...
הללו-יה.
יום שישי, 9 בינואר 2009
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה