החל מהשבוע הזה ובכל יום שיש בע"ה נפרסם כאן דברים לפרשת בשבוע מפיו של הרב ניסים חמו מחב"ד דימונה.
לקט משיחותיו של הרבי מלובביץ על פרשת השבוע פרשת "ויחי".
הפרשה טורחת להזכיר לנו את שמותיהם של בניו של יוסף, את מנשה ואת אפרים. יוסף מגיש את ילדיו לאביו בא בימים יעקב ומבקש כי יברכם בערוב ימיו. בטבעיות פשוטה הוא מעמיד את הבכור מנשה לימין האב, ואת הצעיר אפרים לשמאלו. האב יעקב משכל את ידיו ושם את ימינו על ראש הצעיר ואת שמאלו על הבכור. ממהר יוסף לתקן את האב, אך יעקב בשלו ומסביר ליוסף. "ידעתי בני ידעתי, גם הוא (מנשה) יהיה לעם וגם הוא יגדל אך אחיו הקטן יגדל ממנו".
האם מדובר בטעות? מסתבר שלא.
אלא מדובר בראייה רוחנית אחרת, ואת הרמז לכך אנו רואים בשמותיהם של בני יוסף המסמלים שתי דרכים, שתי גישות ביהדות, ובעיקר את הרוחניות של אבות האומה.
שני השמות מבטאים את הרגשות שהירידה מצרימה חקקה בליבו של יוסף.
מנשה על שם - " כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי". שם זה מבטא את הצער של יוסף מהפרדה הלא צפויה מבית אביו מולידו ומחיק אמו.
לעומתו אפרים השם ניתן משום ההסבר הבא: "כי הפרני אלוקים בארץ עוניי".
כאן התחושה היא שונה, יוסף מודה לאלוקים על התועלת שצמחה לו דווקא בגלות הרחוקה.
תושבי דימונה היקרים יש כאן איפה על פי הסברו המופלא של הרבי מלובביץ שני רגשות הממלאים את ליבו של יוסף הצדיק, ועם זאת התחושה השלטת אצלו הייתה הראשונה, הזיכרון המתמיד של להיות דבק ב- "בית אבי", גם בהיותו במצרים.
עבודתו הרוחנית התמקדה בצורך להיות "דבק בבית אבי" גם בזמן שהותו במצרים.
משום כך היה מנשה העיקר בעיניו. אולם תושבים יקרים וחביבים האבא יעקב, ראה את העיקר בגישה השנייה, זו שבא לידי ביטוי בשמו של "אפרים", הפיכת הגלות, הפיכת החושך לאור. ולכן יעקב ראה בעיניו הרוחניות את מעלת אפרים גבוהה ממעלת מנשה.
להאיר את החושך.
שתי הגישות הללו צריכות להתבטא גם אצלנו. ראשית צריך להרגיש היהודי את צער הגלות, ואת הרחוק מאבינו שבשמיים, ולכן כל יהודי עליו לבקש ולתבוע השכם והערב וללא הרף את שובו ל "בית אבי"- לגאולה השלמה. בה בעת עליו לדעת שתכליתה של דלות היא – "הפרני אלוקים בארץ עוניי". להאיר את החושך על ידי תורה ומצוות, ולעשות דווקא מענייני הגלות החשוכים אור גדול על ידי קיום "נר מצווה ותורה אור", ועד לקיום הייעוד שלנו שהוא "לילה כיום יאיר". גולשים יקרים שתהא זו השבת בבחינת ויחי שיחיו חיילי צה"ל ויאריכו ימים, שנדע שקט ומרגוע ושבו בנים לגבולם לבית אביהם ונזכה כולנו ממש עוד הרגע בביאת משיך צידקנו אמן
לקט משיחותיו של הרבי מלובביץ על פרשת השבוע פרשת "ויחי".
הפרשה טורחת להזכיר לנו את שמותיהם של בניו של יוסף, את מנשה ואת אפרים. יוסף מגיש את ילדיו לאביו בא בימים יעקב ומבקש כי יברכם בערוב ימיו. בטבעיות פשוטה הוא מעמיד את הבכור מנשה לימין האב, ואת הצעיר אפרים לשמאלו. האב יעקב משכל את ידיו ושם את ימינו על ראש הצעיר ואת שמאלו על הבכור. ממהר יוסף לתקן את האב, אך יעקב בשלו ומסביר ליוסף. "ידעתי בני ידעתי, גם הוא (מנשה) יהיה לעם וגם הוא יגדל אך אחיו הקטן יגדל ממנו".
האם מדובר בטעות? מסתבר שלא.
אלא מדובר בראייה רוחנית אחרת, ואת הרמז לכך אנו רואים בשמותיהם של בני יוסף המסמלים שתי דרכים, שתי גישות ביהדות, ובעיקר את הרוחניות של אבות האומה.
שני השמות מבטאים את הרגשות שהירידה מצרימה חקקה בליבו של יוסף.
מנשה על שם - " כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי". שם זה מבטא את הצער של יוסף מהפרדה הלא צפויה מבית אביו מולידו ומחיק אמו.
לעומתו אפרים השם ניתן משום ההסבר הבא: "כי הפרני אלוקים בארץ עוניי".
כאן התחושה היא שונה, יוסף מודה לאלוקים על התועלת שצמחה לו דווקא בגלות הרחוקה.
תושבי דימונה היקרים יש כאן איפה על פי הסברו המופלא של הרבי מלובביץ שני רגשות הממלאים את ליבו של יוסף הצדיק, ועם זאת התחושה השלטת אצלו הייתה הראשונה, הזיכרון המתמיד של להיות דבק ב- "בית אבי", גם בהיותו במצרים.
עבודתו הרוחנית התמקדה בצורך להיות "דבק בבית אבי" גם בזמן שהותו במצרים.
משום כך היה מנשה העיקר בעיניו. אולם תושבים יקרים וחביבים האבא יעקב, ראה את העיקר בגישה השנייה, זו שבא לידי ביטוי בשמו של "אפרים", הפיכת הגלות, הפיכת החושך לאור. ולכן יעקב ראה בעיניו הרוחניות את מעלת אפרים גבוהה ממעלת מנשה.
להאיר את החושך.
שתי הגישות הללו צריכות להתבטא גם אצלנו. ראשית צריך להרגיש היהודי את צער הגלות, ואת הרחוק מאבינו שבשמיים, ולכן כל יהודי עליו לבקש ולתבוע השכם והערב וללא הרף את שובו ל "בית אבי"- לגאולה השלמה. בה בעת עליו לדעת שתכליתה של דלות היא – "הפרני אלוקים בארץ עוניי". להאיר את החושך על ידי תורה ומצוות, ולעשות דווקא מענייני הגלות החשוכים אור גדול על ידי קיום "נר מצווה ותורה אור", ועד לקיום הייעוד שלנו שהוא "לילה כיום יאיר". גולשים יקרים שתהא זו השבת בבחינת ויחי שיחיו חיילי צה"ל ויאריכו ימים, שנדע שקט ומרגוע ושבו בנים לגבולם לבית אביהם ונזכה כולנו ממש עוד הרגע בביאת משיך צידקנו אמן
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה