חשיפה בלעדית לחדשות דמיונה ושער העיר
שלום...
אני אלינור גרושה ואם לשני ילדים מדהימים בני עשר, וחמש וחצי.
ברצוני לשתף אתכם במצבי ובהתמודדותי בחיי היום יום שלי.
אני מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה ואינני עובדת לא בשל כך שאין לי רצון לעבוד, אלה בגלל שאני מחויבת על פי חוק ומסירות נפש כלפי ילדי.
בני הבכור ילד פיקח ונבון נימצא במסגרת טיפולית עקב בעיות של קשב וריכוז והתפרצויות זעם שלצערי
לא היו בידי את הכלים והכוחות והידע להכיר בבעייתו בכדי שאוכל לסייע ולעזור לו תוך כדי שהייתי בבית. עקב כך לאחר אינספור ועדות ואבחונים הוחלט שבני יעבור למסגרת טיפולית כגון פנימייה לילדים עם בעיות מסוג זה. זו כבר שנה שלישית שבני נמצא שם והוא עבר תהליך טיפולי וגם אני (איך להתמודד ולהכיר בבעיות הילד) וכיום הוחלט שבני אינו מתאים יותר למסגרת זו ומקומו לשוב הביתה בעזרת ה' בשנה הבאה. בכל יום שלישי אני נוסעת מהדרום אל הצפון לבקרו במסגרת בה הוא נמצא, ומשתתפת שם בסדנת אמהות. בני יוצא אחת לשבועיים הביתה דבר המצריך ממני לנסוע להביאו מבאר שבע ביום שישי ולהחזירו ביום ראשון, ובני הקטן נמצא בגן חובה ובנוסף במסגרת רב-תכליתי ועקב כך שאני מחויבת ע"י הרווחה שבני ישהה שם אני מחויבת יום יום להעבירו מקצה לקצה בשעה 13:20 ואינו יכול לשהות בצהרון של גן הבוקר שלו.
עקב כל התלאות והייסורים "שהוענקו" לי בחיים איני מוצאת עבודה שתקבל אותי עם לוח שמנים עגום כמו שלי. הכלכלה שלי מדרדרת ואני מיום ליום שוקעת בחובות שאיני יודעת אם אצא מהם.
אני אמא צעירה וסובלת מבעיות שיניים קשות ואינספור כאבים וסבל, הקצבה בקושי מספיקה לי לבסיס של הבית, אוכל, חשמל, גז, ארנונה, ומים לא שילמתי כי אין ביכולתי לשלם, נראה לי שבימים הקרובים ינתקו לי את החשמל עקב חוב ענק אצלם.
אני באמת משתדלת על פני השטח להראות לילדים שהכל טוב וכלום לא חסר אז אוכל, שבח לאל, לא חסר, אבל חסר המון.
בני הגדול צריך מחשב מבחינה טיפולית כי זה אחד הדברים שמושיבים אותו בהתעסקות רגילה וטובה ומפתחת ואין בידי את הכלים לרכוש לו מחשב. חדר הילדים שלי מוזנח צריך להחליף את הרהוט ואין בידי את האפשרויות לשנות זאת. נשבר לי מה"אין" ואי אפשר, נשבר לי שידי כבולות מלעשות ולהעניק לילדי היקרים לי שמגיע להם יותר ומקבלים פחות. התחרות החברתית רומסת את הבנה של הילד לרמת חייו של ביתי, לעיתים שאין ביכולתי להעניק לו דבר למרות הרצון וההשתדלות בני מפציר בי ושואל "אמא מה אנחנו עניים?".
חום ואהבה לא חסר בביתי, יש בכמויות אדירות, חסר הרבה דברים אחרים שצריך בבית ישראלי בשנת 2009 ולנו אין אותם.
אני לא יודעת למה אני משתפת אתכם ואולי בעצם יודעת אני כי בעצם כולי בציפייה שיקום אחד שרואה במכתב זה משהו ונגע הדבר בליבו, ואולי אם יש ביכולתו לסייע לי אפילו בדבר מה כדי שאוכל להכין תשתית שבראש השנה הבאה שבני ישוב הביתה היה בבית את הדברים המינימאלים שילד בשנת 2009 צריך.
בהמון ציפייה, אלינור...
שלום...
אני אלינור גרושה ואם לשני ילדים מדהימים בני עשר, וחמש וחצי.
ברצוני לשתף אתכם במצבי ובהתמודדותי בחיי היום יום שלי.
אני מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה ואינני עובדת לא בשל כך שאין לי רצון לעבוד, אלה בגלל שאני מחויבת על פי חוק ומסירות נפש כלפי ילדי.
בני הבכור ילד פיקח ונבון נימצא במסגרת טיפולית עקב בעיות של קשב וריכוז והתפרצויות זעם שלצערי
לא היו בידי את הכלים והכוחות והידע להכיר בבעייתו בכדי שאוכל לסייע ולעזור לו תוך כדי שהייתי בבית. עקב כך לאחר אינספור ועדות ואבחונים הוחלט שבני יעבור למסגרת טיפולית כגון פנימייה לילדים עם בעיות מסוג זה. זו כבר שנה שלישית שבני נמצא שם והוא עבר תהליך טיפולי וגם אני (איך להתמודד ולהכיר בבעיות הילד) וכיום הוחלט שבני אינו מתאים יותר למסגרת זו ומקומו לשוב הביתה בעזרת ה' בשנה הבאה. בכל יום שלישי אני נוסעת מהדרום אל הצפון לבקרו במסגרת בה הוא נמצא, ומשתתפת שם בסדנת אמהות. בני יוצא אחת לשבועיים הביתה דבר המצריך ממני לנסוע להביאו מבאר שבע ביום שישי ולהחזירו ביום ראשון, ובני הקטן נמצא בגן חובה ובנוסף במסגרת רב-תכליתי ועקב כך שאני מחויבת ע"י הרווחה שבני ישהה שם אני מחויבת יום יום להעבירו מקצה לקצה בשעה 13:20 ואינו יכול לשהות בצהרון של גן הבוקר שלו.
עקב כל התלאות והייסורים "שהוענקו" לי בחיים איני מוצאת עבודה שתקבל אותי עם לוח שמנים עגום כמו שלי. הכלכלה שלי מדרדרת ואני מיום ליום שוקעת בחובות שאיני יודעת אם אצא מהם.
אני אמא צעירה וסובלת מבעיות שיניים קשות ואינספור כאבים וסבל, הקצבה בקושי מספיקה לי לבסיס של הבית, אוכל, חשמל, גז, ארנונה, ומים לא שילמתי כי אין ביכולתי לשלם, נראה לי שבימים הקרובים ינתקו לי את החשמל עקב חוב ענק אצלם.
אני באמת משתדלת על פני השטח להראות לילדים שהכל טוב וכלום לא חסר אז אוכל, שבח לאל, לא חסר, אבל חסר המון.
בני הגדול צריך מחשב מבחינה טיפולית כי זה אחד הדברים שמושיבים אותו בהתעסקות רגילה וטובה ומפתחת ואין בידי את הכלים לרכוש לו מחשב. חדר הילדים שלי מוזנח צריך להחליף את הרהוט ואין בידי את האפשרויות לשנות זאת. נשבר לי מה"אין" ואי אפשר, נשבר לי שידי כבולות מלעשות ולהעניק לילדי היקרים לי שמגיע להם יותר ומקבלים פחות. התחרות החברתית רומסת את הבנה של הילד לרמת חייו של ביתי, לעיתים שאין ביכולתי להעניק לו דבר למרות הרצון וההשתדלות בני מפציר בי ושואל "אמא מה אנחנו עניים?".
חום ואהבה לא חסר בביתי, יש בכמויות אדירות, חסר הרבה דברים אחרים שצריך בבית ישראלי בשנת 2009 ולנו אין אותם.
אני לא יודעת למה אני משתפת אתכם ואולי בעצם יודעת אני כי בעצם כולי בציפייה שיקום אחד שרואה במכתב זה משהו ונגע הדבר בליבו, ואולי אם יש ביכולתו לסייע לי אפילו בדבר מה כדי שאוכל להכין תשתית שבראש השנה הבאה שבני ישוב הביתה היה בבית את הדברים המינימאלים שילד בשנת 2009 צריך.
בהמון ציפייה, אלינור...
רשומות
ליבי יוצא אל אלינור אבל איפה לעזאזל אביהם של הילדים ????
השבמחק