יום שבת, 7 בפברואר 2009

ולא שזה גדול עלייה..

מאת ענת חובב.

לפני שגברים שלטו בעולם התיק, ניהלו אותה בהצלחה דווקא נשים! זו הייתה התקופה הקרויה בהיסטוריה : "התקופה המנריכלית" . אחריה הגיע תקופת דיכוי הנשים ובדיכוי הזה השתמשו גם הדתיים ששיבחו את המסרים האלוהיים בכדי לחזק את מעמדם ...
לא פלא איפה שעל פי חוקי ההיסטוריה שוב הופיע דגל "השחרור" הפמיניסטי. אלא מה? הפמיניזם במתכונתו העכשווי החמיר את מצב האישה במקום לשחרר אותה. הוא הכפיל את מטלותיה ואת האתגרים שהציבה לעצמה בשל חובת ההוכחה וכך יצא שבפועל ממשיכה האישה לשאת מצד אחד את אחריות ניהול הבית ומאידך עוזרת לגבר בפרנסת המשפחה.
ההשלכות? תקציב המשפחה שגדל הפך את קהל הצרכנים לבעל כוח קנייה יותר גדול – מה שקידם את כוחות השוק בתחום השיווק, ומעגל החומר גדל על חשבון... מעגל הרוח האנושית כמובן.
פחות ופחות זמן נותר לאישה להעמיק בענייני הבית הרוחניים – ערכיים לטובת עבודתה המכופלת !! גם הילדים שנולדו אל תוצאת המהלך הפמיניסטי ואל העובדה ששני ההורים עובדים מחוץ לבית הפסיקו לתבוע את זמן האיכות המעמיק עם האם והשלימו עם אורח החיים הצרכני שבו העיקר הוא הכסף ! למעשה – האנושות הגבירה בעקבות התהליך את מגמתה החומרנית והחלה לפגר מאוד בפיתוח התודעה האנושית. אז זה לא שזה גדול עליה – על ציפי לבני, שיכולה בקלות להנהיג את המדינה, אלא – שמושג "הפמיניזם" נועד לשרת קצת יותר את הגישה הגברית בעולם במקום לאזן אותה. ברגע שהפמיניזם מאיים ולא משרת – או כי אז – הוא לא רלוונטי !!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה