מעבדת תרבות דימונה

טור אישי – מאת: מיקה יזרעלוביץ, מנכ"ל
כאשר פנתה אלי נועה קנולר לפני כמה חודשים בשאלה אם ניהול מעבדת התרבות של דימונה יכול לעניין אותי, חשבתי שקיבלתי את הזדמנות חיי! האמנתי בכל ליבי כי קיבלתי הצעת עבודה שמשלבת דברים חשובים שהם יקרים לליבי - עולם אמנות הבמה והשפעותיו על החברה בה הוא מתקיים. עולם קסום ומופלא בו אנשים עוסקים בתהליך ארוך של יצירה, מביאים את המחשבות והרעיונות שלהם אל תוך עולם פנטסטי ומקימים אותו לחיים בערב אחד ביחד עם הקהל הנמצא במקום. על חשיבותם של העשייה האמנותית בכלל והתיאטרון בפרט עמדו כבר ביון העתיקה, בעיר אתונה, ערש התיאטרון המערבי, שבה האמינו תושבי העיר כי מוטלת עליהם החובה להגיע ולצפות בתיאטרון. זאת משום שצפייה במחזה מכינה את האזרחים בצורה טובה יותר לפעולה בזמן אמת ועל כן מכשירה אותם להיות אזרחים טובים יותר. מאוחר יותר באירופה הנוצרית ניכסו לעצמם גופי שלטון והמעמדות השולטים את התרבות והאמנות והשתמשו בה להנחיל רעיונות, ערכים ודעות אותם ראו כראויים. בעת המודרנית, עם התבססות רעיון השוויוניות והדמוקרטיה, ערך חופש הדיבור והפלורליזם המחשבתי זכתה האומנות מחד גיסא לחופש ומאידך גיסא לאחריות אדירה. החופש שניתן לאמנות אפשר לה להביע בדרכה את דעות האומן באשר הם, אולם האחריות שנלוותה לה הייתה האחריות החברתית של האמנים להיות חלק ממערך חברתי נרחב אשר מהווה בסיס לעולם רחב של מחשבות ודעות, אופן הצגתם בציבור, מתיחת גבולות ודיאלוג עצמי וקבוצתי אודות נושאים שונים. לעשייה אמנותית בפריפריה יש ערכים נוספים. הראשון מקורות ההשראה של האמן - היום מרביתה של העשייה האמנותית וצריכתה מתקיימת במרכז הארץ, קרי אזור גוש דן. שם יושבים האמנים, שם הם יוצרים ושם הם מופעים, ולכן כמעט בהכרח מאזור זה הם שואבים את מקורות ההשראה שלהם. המקום בו אדם יושב וחי את חייו, המקום בו הוא יוצר והמקום בו הוא מנהל את הדיאלוג עם "לקוחותיו" הוא המקום שמשפיע עליו. על כן עשייה אמנותית מחוץ לאזור זה תהייה בהכרח שונה מזו המתגבשת במרכז. עשייה זו שואבת מתוך מקורות השראה "מקומיים", אשר שונים מאלה שלהם הורגלנו כצרכני תרבות ישראלים, ומכאן כוחם וחשיבותם. השני, אם כי לא הפחות חשוב, הוא תפקידה של האמנות והתיאטרון כסוכן חברתי בסביבה בה היא פועלת וחיה. אמנות ששואבת את ערכיה מהחברה בה היא פועלת ולמענה היא יוצרת ומכירה בחובותיה ובאחריותה לנהל דיאלוג עם הסביבה, היא גורם משפיע בחברה. אין תמיהה אפוא כי הממשלה הגובה מסים המיועדים בחלקם לתחום האמנות, רואה עצמה אחראית לקיים את האמנות ואף למממן אותה על מנת שתתקיים בצורה ראויה בחברה. עשייה אמנותית בפריפריה משמועתה אדירה למקום בו היא מתקיימת. העובדה כי אמנים חיים בפריפריה,יוצרים בה ומופעים בה עבור תושביה הנה משמעותית לחיי הקהילה כולה זאת משום שחיי קהילה עשירים ומגוונים ניזונים ממגוון רחב של אנשים ועשייה נרחבת של פעילויות. אני סבורה אפוא כי תיאטרון המעבדה של דימונה, חשיבותו, תרומתו ותפקידו נובע מתוך כל הדברים הללו. עלינו להציג בצורה נבונה ואיכותית רעיונות שונים, אירועים מיוחדים וסיטואציות מגוונות בצורה נאותה ונגישה על מנת שקהל הצופים שלנו, תושבי העיר דימונה והאזור, יוכלו ליהנות ממגוון מעניין ורחב של מחשבות באמצעות האמנות. תיאטרון המעבדה נועד לאפשר שיח חברתי שיושפע וישפיע על תושבי האזור ועל כל תושבי ישראל ויאפשר להם מקורת השראה פריפריאליים שאפשר שיציג את הדברים מעט אחרת. לפני שאסיים אני פונה אליכם, תושבי דימונה והסביבה ומפצירה בכם - אם כי האחריות לאמנות נופלת ברובה הגדול על האמן, הוא זקוק לכם כדי ליצור. הם עובדים שעות וימים על מנת לחפש את הדרך הנכונה והנאותה להביא את הדברים בצורה מקורית ומעניינת. הרשויות מצידם עוזרים ושותפים על מנת לאפשר עשייה זאת במקומות בהם לא התקיימה העשייה עד עתה. תנו לו יד וכתף. היו שותפים לעשייה. מוטלת עליכם, כאזרחים אחריות גדולה להגיע ולצרוך את העשייה הזאת. לצאת מן הבית, לרכוש כרטיס, להגיע ולראות את הדברים. זו אחריות אדירה ולא תמיד קלה אך גם מהנה, אולם ללא הדיאלוג המשותף הזה, ללא צרכני התרבות אשר יגיעו לצרוך אותה, התרבות תהייה יתומה ולבסוף תחדל להתקיים משום שהתרבות לעולם קיימת רק כאשר רוצים וחפצים בה.

צעיר בן 21 פונה במצב בינוני לסורוקה.

מאת: שלום בר-אבי.
אמש סמוך לשעה תשעה בערב הוזעקו כוחות מד"א ומשטרת דימונה לשכונת מרחבים בעיר הם קיבלו לידם צעיר כבן 21 שככל הנראה נפצע מדקירות שטחיות בבטנו. הצעיר הובהל ליחידת הטראומה של בית החולים סורוקה שם יוצב מצבו והוא הועבר למחלקה הכירורגית להמשך טיפול. משטרת דימונה פתחה בחקירה לבירור נסיבות הדקירה, ייתכן והיום יבוצעו מעצרים.

לבית המשפט המחוזי הוגש כתב אישום חמור נגד הגננת מהמתנ"ס.

מאת: שלום בר-אבי.
פרשת חקירת המשטרה במעון המתנ"ס הגיעה אל קיצה. המטפלות והגננות בפעוטון נוקו מכל עברה או חשד!! יש שיומרו כי התיק נסגר בדיוק כפי שחזו זאת ביחידה המרכזית של המחוז הדרומי כבר ביום שני בערב. יש שיומרו כי התיק נסגר, וכתב האישום המוגש הוא חמור ביותר. הפרשניות הן לכאן ולכאן. מה שבטוח הוא כי שאר צוות הגננות, המטפלות ואנשי ההנהלה, נוקו מכל חשד לדבר עברה. היחידה שנעצרה ונגדה מוגש כתב האישום החמור לבית המשפט היא ש. א. הגננת מהמעון שבאחריות המתנ"ס. כאן המקום לציין כי המשטרה והפרקליטות עבדו בתיק הזה בצורה מתואמת ומושלמת. מספר עדויות בתיק חיזקו את החשדות נגד הגננת, שבחקירתה הודתה בפני צוות החקירה המיוחד שהורכב במיוחד לצורך הפרשה, כי היא סובלת מעת לעת מהתפרצויות זעם שאינה בשליטתה, "כולם ידעו על הבעיה שלי" אמרה ש.א. בהמשך חקירתה היא אף הודתה במרבית החשדות נגדה. תוסיפו לזה את הקלטות והצילומים שנאספו בעבודת מודיעין סמויה, מכאן להגיש נגדה כתב אישום הדרך הייתה קצרה ביותר. החקירה הגלויה ארכה פחות משישה ימים, והיום (א' - 01.11.2009) פרקליטות מחוז דרום בהמלצת חוקרי ומשפטני היחידה המרכזית, הגישה כתב אישום חמור מאוד לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. נגד הגננת ש.א. בת ה-42, אשר לה אין עבר פלילי קודם, והיא ביתו של אחד ממייסדי המשמר האזרחי בעיר, הוגש כתב אישום חמור ביותר. הגננת כזכור נעצרה ביום שני בערב בביתה הפרטי לעיני ילדיה, מעצרה הוארך על ידי צוות הבילוש והמודיעין של היחידה המרכזית ביום שלישי בשעות הצהריים המוקדמות. במהלך ימי המעצר הוגש נגדה כתב אישום מפורט בחשד שהתעללה בפעוטות שהיו באחריותה. ההתעללות המיוחסת לגננת היא התעללות גופנית ונפשית. הפרקליטות במחוז דרום פרסה בפני בית המשפט את האשמות אותה היא מאשימה את הגננת בשורה של מעשה התעללות. בכתב האישום מתוארים מעשיה לכאורה של הגננת כך: "היא נהגה לצבוט אותם, לצעוק עליהם, להטיח אותם בחוזקה על כיסאותיהם, במקרה אחר היא הכתה את אחד הילדים בסנדל". לדברי חוקר ותיק ומנוסה ביחידה המרכזית: "מדובר במעשים קשים ביותר – מדובר בתינוקות ממש, שרובם לא מדברים ולא יכולים להביע את תחושותיהם בני ההורים, אני אישית ראיתי את החומרים ולא יכולתי להישאר אדיש מחומר החקירה שנחשף בפני. אני בטוח מאוד מניסיוני הוותיק כחוקר כי הפרשה הזו תסתיים בהרשעה מלאה. אני מקווה מאוד שלא תהייה כאן עסקת טיעון, והענישה תהיה תואמת למעשים אותם הבאנו כחוקרים לפרקליטות ולבית המשפט המחוזי בבאר שבע. אני סומך על בית המשפט שיעשה צדק ויהיה לפה לילדים הקטנים האלה". הדברים המיוחסים נגד הגננת על ידי כתב האישום נתמך בעדויות שונות שלא ניתן לחשוף אותן עכשיו, אלא רק במהלך המשפט. עוד נתמכת הפרקליטות והתביעה הכללית, בצילומים שנעשו בפעוטון בסתר. הפרשה החמורה הזו התפוצצה לאחר שבלשי היחידה המרכזית בפיקודו של רכז המודיעין לדימונה (חוקר ובלש ותיק ומיומן תושב הדרום מוותיקי היחידה המרכזית, אשר הוא זה שהביא את התיק והחשדות לידי הבשלה), ובפיקודו ותחת עינו המקצועית מפקד היחידה ניצב משנה יוסי כהן (מפקד תחנת משטרת דימונה לשעבר). החוקרים כאמור עברו בליל שני שעבר לשלב החקירה הגלויה. במהלכה עודכנו ההורים ואף המטפלות ביחד עם ההנהלה של המתנ"ס בסדרת פגישות מקצועיות עם צמרת היחידה המרכזית שחשפה וחקרה את הפרשה. כעת כבר מותר לחשוף כי המשטרה צפויה בקרוב להמליץ להעמיד לדין לא רק את הגננת, אלא גם את האחראית על הגנים במתנ"ס, ואת האחראית על הגננות. החשד המופנה כלפי האחראיות הוא על שלא דיווחו למשטרה או לממונים בהנהלת המתנ"ס המחוזי והארצי למרות שידעו לכאורה על ההתעללות בילדים. נגד חלק קטן של המטפלות הוותיקות טרם גיבשה המשטרה חוות דעת משפטית, וזאת לאור העובדה שהן היו נתונות תחת יחסי מרות. בית המשפט נענה הבוקר לבקשת הפרקליטות לשחרר את הנאשמת ממעצרה למעצר בית בתנאים מגבילים עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. בין היתר, נאסר עליה לטפל בילדים פרט לילדיה שלה. עוד נאסר עליה ליצור קשר ישיר או עקיף עם המעורבים בפרשה. נקודת האור בפרשה היא ששאר המטפלות והגננות נוקו מכל חשד פלילי והן ממשיכות בעבודתן באותה המסירות, המקצועיות, האהבה והחמלה שבה עבדו קודם לחשיפת הפרשה. כל הפרשה החלה בעקבות תלונה במשטרה נגד הגננת ש. א. במשרדי היחידה המרכזית של המחוז הדרומי. בודדים משרשרת הפיקוד המשטרתית היו בסוד העניינים מחשש שהחקירה תודלף החוצה בטרם נאספו ראיות מוצקות. חששם של החוקרים כי הם לא יעלו ראיות כבדים היה רב, לכן החקירה נוהלה ביסודיות ובסודיות מוחלטת. היום משהוגש כתב האישום לבית המשפט נגד הגננת ניתן במפורש לומר שלא רק שאר צוות הגן יכול לשוב לעבודה סדירה, אלא זו גם לכל הדעות צפירת הרגעה בעלת משמעות כבדה עבור ההורים. חומר החקירה שנאסף במשך כ 50 ימים היווה מסד יציב לפתיחת חקירה גלויה שבסופה הוגש לבית המשפט המחוזי כתב האישום החמור ביותר שידעה העיר ובעיקר מערכת החינוך על כל גווניה. במהלך המשפט אנו נחשף למהות התביעה הכללית של הפרקליטות שתהיה המאשימה, מול הגננת שתהיה המואשמת. כאן יובררו פרטים חשובים כגון: מי יהיו עדי התביעה? מי הגיש את התלונה הראשונה? האם אכן ידעו לכאורה בהנהלת המתנ"ס על פעולתה של הגננת? האם היו תלונות קודמות שלא דווחו למשטרה? האם וכיצד יופקו הלקחים? האם מדובר בדפוס התנהגות או במקרים בודדים מאוד? ועוד שאלות רבות שכעת לא ניתן להשיב עליהן. כאשר יסתיים ההליך הפלילי של הפרשה ובית המשפט יפסוק את דינו, יעבור כל התהליך לידי התביעות האזרחיות של ההורים שילדיהם נפגעו מאותה הגננת. כבר עתה מתגבשים ההורים לקראת הגשת קובלנה ותביעה אזרחית מטעמם נגד הגננת. ההורים המגובים באחד מעורכי הדין המוכרים בתחום בכל הארץ, ימתינו כאמור לשלב בו יוכרע הדין והעונש ייגזר, או אז הם יגישו תביעות אזרחיות. ההורים שוקלים היום בעיקר את צורת הגשת התביעה, האם להגיש תביעה מאוחדת לכלל הילדים? או כל משפחה תגיש תביעה נפרדת מהגננת? הפרשה אומנם הגיעה אל קיצה – אך רחוקה מסיום עבור הגננת המואשמת לכאורה בשורה של מעשים קשים נגד פעוטות חסרי ישע.

דעה אישית יגאל זוהר.

14 שנה לרצח רבין ולא למדנו כלום.
חלפו להם 14 שנה מאז רצח ראש ממשלה בישראל, יצחק רבין ז"ל, זה לא הרצח הפוליטי הראשון, קדם לכך רצח גדליה בן אחיקם שהיה מראשי העם היהודי, שנרצח על רקע מתיחות פוליטית יהודית. ואחריו בא רצח השר רחבעם זאבי, ואני אפילו לא מתכוון לנסות להשוות בניהם, וזאת לאור העובדה שרצח הוא רצח הוא רצח נקודה. מה שכן, בטוח שלא למדנו דבר וחצי דבר מהרצח הנתעב של ראש ממשלה על ידי יהודי דתי בן העם שלי. לצערי האלימות ברחובות רק גואה, לא הופק הלקח של כוחה של מילה כתובה או משודרת, לא נלמדו ערכים בבתי הספר ושורה ארוכה של מקרי אלימות, קשים ומזוויעים מתרחשים בין כותלי בתי הספר ברחבי הארץ. 14 שנים של אלימות גואה ומחריפה. שוטרים נוטלים את החוק לידיים, שופטים חשודים בפלילים ומודחים, שרים בממשלה יושבים בבתי סוהר, ראש ממשלה על ספסל הנאשמים, נשיא המדינה עם כתב אישום על אינוס ומעשים מגונים, קצינים בצה"ל עם אישומים כבדים, ועוד ועוד ועוד. זיכרון רצח רבין שהיה אמור להיות אבן היסוד ממנה נלמדים ומופקים לקחים, נעלם כלא היה!!! ונותרנו בוויכוח העקר בין ימין שהוא לא ימין, ושמאל שהוא לא שמאל, משטרה מוחלשת, בית משפט רופס, שופטים עובדים בעצלתיים, משטרה עוצרת חשודים, פרקליטות עורכת עסקאות, פושעים הולכים הביתה עם גזר דין מגוחך!!! השם את מערכת החוק במדינה באור מזעזע עד כדי צחוק של ייאוש. ראש ממשלה שנרצח לא בעצרת פוליטית, ראש ממשלה שנרצח לא בכינוס פעילים, ראש ממשלה שנרצח לא על ידי האויב, ראש ממשלה שנרצח לא בפעילות מפלגתית בסניף שוכח אל – רבותי ראש ממשלה יהודי נבחר נרצח!!! על ידי חלק לא קטן מהחברה הישראלית מבית המדרש הימני דתי משיחי, בעצרת הנושאת את התואר "עצרת לא לאלימות". ומה אנחנו מסיקים מכך? כלום, כלום, כלום, כלום, כלום. נוער נוטל סמים, נוער רוצח, נוהר נוהג בפראות, נוער תחרותי, נוער אלים, זה חלק לא קטן מהנוער הישראלי, נכון אסור להכליל אבל זו תמונת המצב שלנו לאמיתה. החינוך ממזמן לא בראש סדר היום הציבורי, הרווחה החברתית ממש לא על הפרק, כולם מתעסקים "בבועה הנדל"נית", ושוכחים שיש מדינה לתקן, מדינה שעברה רצח של מנהיגה הנבחר, לא עשתה דבר עם עצמה אלא רק דרדרה את עצמה ואותנו עמה לדעת במורד התהום, במרדף אחר הממון וההישגיות. בריחת מוחות לחו"ל של צעירים, תקציבים דלים ומזעזעים לחינוך, אבל משכורות עתק במגזר הציבורי, שרים בממשלה נהנים, מלשכות מפוארות מיותמות וריקות כדוגמת הלשכה של השר ברוורמן. ואנא אנו באים? מס על מים, מס על דלק, מס על סיגריות, פחות תרופות בסל הבריאות, פחות תקנים במשטרה. שר ביטחון ישן בסוויטה מפוארת על חשבון משלם המיסים וקצינים בשטח נקרעים לאחר שירות צבאי קרבי על שכר פחות ממינימום בעבודה מועדפת. זה צדק? זה שוויון? זו הגינות? הספורט בישראל בחקירה, תרבות הפשע נמצאת בכל פינה, וראש הממשלה רב עם יושבת ראש האופוזיציה. תגידו הם לא בדיחה? הם לא לעג? לא באמת עדיף אולי משטר אחר? לא ראוי שלכנסת ייבחרו חברי כנסת על בסיס בחירה אזורית? לא הגיע העת להחליף את שיטת הממשל בישראל? אני בכלל בדעה שצריך להחליף את ה די אן אי והגנום של הדור הנוכחי, אבל אני גם רציונאלי ויודע שזה בלתי אפשרי. אבל רבותי חייבים להתעורר, כי רצח של שוטר ששוחט את המשפחה שלו ומתאבד והעם לא התרסק, ולא נעו וזעו אמות הסיפים ברור שיוביל לרצח קשה יותר של רצח 6 בני משפחה אחת בראשון לציון. גם כאן מזמן עברנו לסדר היום, ועתה אסון חברתי נוסף גדול יותר, עומד לנחות על כולנו, זה ברור, רק שאיש לא יודע לעצור אותו, או לחזות את הכיוון של האסון הבא. 14 שנה היה לנו זמן לעקור מהשורש את השוליים, לחנך מחדש, ליצור עם חדש ומתוקן, להכות על חטא וליצור מנהיגות ראויה. במקום זאת הקמנו ממשלות מושחתות, נשיאים אנסים, שוטרים שחצו את הקו והפכו לעבריינים, שופט שברח לדרום אמריקה ומוחזר באזיקים, רב סאדיסט המתעלל בתינוקות, נוער מחורבן ואלים, מערכת חינוך בזויה. מתי נתעוררררררר? מתי נתעורררררררר? אולי אחרי הרצח הבא .......אולי..... אוייי איך שהלב נקרע מלראות את עם הבחירה מתנהל כך ואין דין ואין דיין. אהההההה כן יש דיין, יש את אסי דיין, זה שפיצץ את בת זוגתו במכות נכלא, הוגלה והורשע בדין, וקיבל פרס על מפעל חיים. זו דוגמא – זו תרבות – זה עם ישראל תש"ע 2009 .............................14 שנה אחרי רצח של ראש ממשלה. ונפגש כאן כולנו ברצח הבא.

דעה אישית בעניים שלי

להיות חסיד חב"ד זכות או חובה - חלק ב'?
מאת: שלום בר-אבי.
בהמשך למאמרי הקודם ביארתי את התקרבותי ליהדות בזכות האור הגדול של חב"ד או ליתר דיוק המאור הגדול הרבי מלובביץ, שליחיו בדימונה הרב ישראל גליס ובני ביתו, הרב ניסים חמו ובני ביתו. ויסלחו לי נשות הרבנים שלא טרחתי להזכיר את טרחתם הרבה מעבר לקלעים. אולי בפעם הבאה נספר על הנשים בחצר המיוחדת הזו. הפעם אעסוק במחויבות האישית לחסידות חב"ד. האם זו זכות שנפלה בחלקי? או חובה דתית? האמת שאין לי שמץ של מושג. את הדיון הזה אני לא סיימתי ביני לבין אלוקים. שהרי אם רצה שאראה ואטעם ואחוש את האור ואת הגעגוע, מדוע נתן לי את האפשרות להתרחק כל כך? אם רצה שאשוב למקורות, מדוע אלוקים בעצמו תרם את חלקו בהתרחקותי מהיהדות? איני מטיל עליו את כל ה"אשמה", הרי גם בי יש את אשמה ועוד איזו... ברם, אם רוצה ה' בסופו של תהליך בשוב הרחוק שישוב ויחיה, מדוע ייתן לו את האפשרות להידרדר עד לקצה המדרון התלול? על השאלה הזו יש לי סברה משלי. והתשובה היא – אלוקים נתן אפשרות לרבים מבני ישראל, יהודים טובים להתרחק מאוד מהיהדות, וכאן חב"ד נכנסת לתמונה ומשיבה את הבנים הטועים הביתה. זו משימתה העיקרית של חב"ד והיא עושה זאת בצורה פלאית עם המון אהבת האדם באשר הוא אדם. כאן מקבלת ביטוי העובדה כי עם ישראל הינו גוף אחד עם רגלים שמחוברות לראש – לרבי, שמעתי, שפעם כשחילק הרבי מלובביץ אחת מיני ברכותיו, דולר או יין או משהו אחר, היו מי שריחמו על הרבי וניסו לעצור את התור באמצע, אמר להם הרבי בפנים רציניות מאד, אם לא יבואו אלי אנשים לשם מה יתנו לי חיות מלמעלה... כנראה שהרחוקים קיבלו את האפשרות להתרחק על מנת להוסיף ולתת חיות לראש – לרבי מלובביץ. זו הסברה שלי שאינה נתמכת בשום מחקר מדויק. הקרבה לחסידות חב"ד בסופו של דיון ביני לבין עצמי היא זכות. כי לדעתי זו זכות לאהוב יהודי, זו זכות להניח תפילין, זו זכות לדון אדם לכף זכות, זו זכות לשבות שבת עם משפחתך במקום להתאסף בסלון הביתי ולדון בענייני היום מסביב ל "מדורת השבט" הטלוויזיונית ביומן של ערב שבת. כאשר הטלוויזיה כבויה, דולקים אורות הילדים, נדלקת מדורת אהבת המשפחה, אתה יותר קשוב לאשתך, אתה פנוי להפגין תשומת לב ורגש מיוחד ואהבה לקרוביך, יש לך יותר זמן להקשיב לבני הבית ולאורחים, אינך עסוק בפרסומות או בכתבה הבאה של איילה חסון. הדלקת הנרות, החולצה הלבנה, הכיפה, היין והקידוש על היין והחלות מוסיפים לך אנרגיות חשובות להמשך השבוע הקרוב. ואם אתה עושה זאת כאשר חסיד חב"ד ניצב לימינך, ומכוון אותך ללא כפייה דתית, ללא הרצאות חופרות, של גיהנום וגן עדן כאשר אינך מחויב בנישוק הזקן של כל בר בי רב, אז אתה באמת מקיים מצוות שבת כהלכתה. כולנו יודעים שלא כל החובש כיפה ומגדל זקן הוא רב. יש הרבה כאלו שהם מבחינתי "מחופשים" לשם טובת הנאה בלבד. בחב"ד כולם שווים, הרב, החסיד, המתקרב, והרחוק. כולם בני אותו מעמד בשבט חב"ד. וסיפור שמחזק את דבריי הוא הסיפור הבא ששמעתי באחת מערבי השבתות אצל הרב גליס, או אצל הרב ניסים חמו כי באמת שאיני זוכר את המקום המדויק. אבל הסיפור הוא סיפור אמיתי ואספר אותו בקצרה. באחד מימי החול הרגילים של הרבי בשעת קבלת הקהל וחלוקת הדולר עם ברכה, התקרבה אישה אחת לרבי ושאלה, "רבי, אתה אדם קשיש מדוע אתה עומד ככה שעות ארוכות ומקבל קהל, מה אתה לא עייף"? השיב הרבי לשואלת, נניח שיש באמתחתך הרבה מאוד יהלומים ואת רוצה לדעת במדויק כמה יש לך? ואת נעמדת וסופרת יהלום, ועוד יהלום, ועוד יהלום, תגידי את תתעייפי מלספור את היהלומים"? הבינה השואלת את דברי הרבי והמשיכה לדרכה כאשר התשובה של הרבי לא רק שהניחה את דעתה, אלא בעיקר חיזקה אותה באמונה כי כל יהודי הוא יהלום. אז אתם רוצים רק ליטוש קטן ליהלום שלכם? תגיעו בערב לכוס משקה קר או חם, לבית חב"ד הצטרפו למעגל היהודים הטובים, והאיכותיים ותנו לעצמכם צ'אנס אחד לליטוש היהלום ואחר כך כל אחד והחשבון שלו. שבת שלום ומבורך - יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

פרשת החשד בהתעללות בפעוטון של המתנ"ס.

מאת: שלום בר-אבי.
לאחר לבטים ארוכים וקשים והבטחה מפורשת שלי כעורך חדשות של למעלה מ 30 אתרי חדשות הפזורים בכל רחבי הארץ מדרומה ועד לצפון, בחרתי מתוך אחריות שלא להצטרף ל "פסטיבל" הדיווחים שחלקם היו לא מבוססים ובלתי אחראיים ולהמתין מספר ימים. זו עת מיוחדת, ונפל דבר בעיר ולכן מתוך אחריות בחרתי להוציא את הכתבה הבאה. האיפוק בדיווח וההצמדות לעובדות כהווייתן ללא שום פרשנות היא מתוך אחריות כבדה לשמן הטוב של מספר לא מבוטל של מטפלות החפות מכל פשע, מתוך כבוד לבני המשפחות של המטפלות, הנמצאים בעין הסערה. מתוך אחריות והערכה למערכת המתנ"ס בדימונה ששנים רבות, הייתה ופעלה רבות בעשייה עצומה, עמידה איתנה לטובת כלל הציבור הדימונאי ושום ספיח של פלילי לא חדר למערכת. הנהלת המתנ"ס בדימונה ובעיקר המטפלות ובני ביתם עוברים ימים קשים. לטעמי האישי ומניסיוני כעיתונאי וותיק הדיווח הראשוני של המשטרה והיחידה המרכזית של המחוז הדרומי בפיקודו של ניצב משנה יוסי כהן מי שהיה מפקד תחנת דימונה לפני מספר שנים, הטיל כתם וצל כבד על שמן הטוב ועברן הנקי ללא רבב של מטפלות מסורות מקצועיות ואחראיות, העושות לילות כימים למען הילדים הנמצאים באחריות הפעוטון. הדיווח הראשוני על חקירת היחידה המרכזית של משטרת המחוז הדרומי שדיווח כי המטפלות נחקרות, הציב והציג אותן באור שלילי, כאילו כולן היו לכאורה חשודות ושותפות למעשה הקשה והנורא המיוחס על ידי המשטרה, כהתעללות בקטינים חסרי ישע. אנו כמערכת תקשורת וותיקה, פתוחה ודמוקרטית, מברכים על החקירה המשטרתית, מגבים גיבוי מלא את המשטרה הפועלת באומץ וללא חת, להדברת עברות חמורות מעין אלו. אנו מתפללים לסיומה של החקירה והתוצאות יהיו אשר יהיו. אני כעורך בכלי תקשורת בעל מוניטין טוב, הפועל ביחד עם קבוצה אחראית ושקולה של אנשים המתגוררים בעיר וחרדים לשמה הטוב, לא נטייח ולא נעלים מידע מהציבור הדימונאי ובכלל, וזו הבטחה שלי אישית לקוראינו וגולשינו הנאמנים. לאחר מחשבה מעמיקה שבצידה גם אחריות מאוד כבדה החלטתי ראשית לדווח על החקירה. ואלו עיקרי הפרשה – בתום חקירה סמויה של היחידה המרכזית של המחוז הדרומי במשטרה שארכה כ 45 וימים ולילות, שבמהלכה הושתלו מספר אמצעים טכנולוגיים לפעוטון, הוחלט על ידי היחידה המרכזית לעבור לחקירה גלויה. מספר מטפלות במעון המתנ"ס הסמוך לבית הספר "נווה עמרם" זומנו למשרדי היחידה ומהן נגבו עדויות. חלקן נחקרו תחת אזהרה, חלקן עומתו מול העובדות והעדויות שהמשטרה אספה בחקירה סמויה. רובן המכריעה של המטפלות שוחררו לאחר מספר שעות על ידי המשטרה בערבות עצמית של 2000 ₪ ואזהרה שלא לשוחח על הפרשה. רק גננת ותיקה אחת בלבד העובדת במעון מספר שנים נעצרה על ידי בלשי היחידה המרכזית כבר באותו הערב, הגננת נלקחה מביתה על ידי צוות בילוש טאקטי שפעל בעיר באותה השעה. למחרת, מעצרה הוארך בשישה ימים על ידי בית המשפט השלום בבאר שבע. החשד המרכזי בפרשה הוא לכאורה הפעלת אלימות מילולית ואלימות אחרת, כנגד מספר מצומצם של ילדים הנמצאים בפעוטון שבאחריות החברה למתנסים. מנהלת בכירה מאוד האחראית על הפעוטונים של המתנ"ס בעיר הושעתה על ידי הנהלת החברה למתנסים עד לבירור מלא ומוחלט של הפרשה. אין כנגד המנהלת שום חשד ולו הזעיר ביותר והדבר נעשה כדי להעניק למערכת שקט תעשייתי, הבראת והרגעת הרוחות. ההנהלה, המטפלות והגננות זוכות לתמיכה בלתי מסויגת של ההורים, כל הילדים ללא יוצאים מן הכלל חזרו לפעוטון והשגרה נשמרת!! כאן המקום לציין בבטחה ובאחריות מלאה שהפעוטון עובד כסדרו. גם חשוב לציין כי חקירת המשטרה נמשכת, החשודה המרכזית המיוצגת על ידי עורך דין, עצורה בידי המשטרה וממשיכה להיחקר גם בימים אלו. עורך דינה ובני ביתה של החשודה בטוחים כי היא תצא נקייה מכל חשד וכי מדובר בעלילת שווא, שנרקמה נגדה. ההורים והצוות המורחב של הפעוטון בליווי אנשי מקצוע והנהלת המחוז הדרומי של המתנ"ס התכנסו ביום שני בערב בפעוטון עצמו, ודנו בכל ספיחי הפרשה והוחלט על ידי כולם כי הפעוטון ימשיך לתפקד - ואמצעי אבטחה שונים יותקנו בפעוטון בימים הקרובים. ההורים מבינים היום יותר מתמיד כי ייתכן מאוד ורק אחת לכאורה "מעדה" ואין זה המקום והזמן להאשים את כולם. כאן המקום לציין כי כעורך האתר אני מלווה את כל הפרשה מרגע חשיפתה ועד לרגע זה ממש, אני מעורה בלכ שלב ושלב בפרטי בפרשה מבטיח כי כל המידע הנצור בידי יישאר כך. וזאת מתוך כבוד והערכה רבה לאלו שעושים מלאכת קודש, המטפלות, הגננות והנהלת המתנ"ס בראשותו של עורך הדין נועם כהן. המשטרה ובית המשפט הם המקומות היחידים במדינת ישראל הרשאים לפסוק דין, לחשוד, לחקור ולהעמיד לדין. זה לא תפקידה של התקשורת. תפקידנו מסתכם רק בדיווח ולא בנקיטת דעות אישיות או חלילה ליבוי היצרים והסטה שאין מקומה כלל ועיקר. כאמור אלו לא ימים פשוטים וקלים לכל המערכת, לכן דווקא הפעם בחרנו להביא פרטים על הפרשה, שוב מתוך אחריות ובעיקר כדי להזים שמועות הגובלות ברשעות, בורות, וחוסר אחריות, של מספר כלי תקשורת שדווחו דברי הבל ורעות רוח, דבר הגובל אף בפלילים ממש. מותר לפרסם, אסור להכפיש!! זהו המוטו של כל צוות הנהלת האתר המדווח חדשות, ולא זורע זרעי פורען ופגיעה בשמן הטוב של מטפלות הראויות לכל מחמאה על עבודתן.